הרבה אנשים מישרא חוגגים עכשיו, לעצמם או לבן זוגם, יום הולדת, איכשהו כולם גם גדולים ממני בשנה או שנתיים, מצחיק שכזה...
אנחנו חוגגים באילת, הלוואי והיה לי כסף ללונדון, או לרומא, או לאי יווני, לצערי הכסף שלי בקושי מספיק לאילת, אבל לא נורא, העיקר שנהנה, לא?
אין בי תובנות לרגל המספר המאוד מכוער הזה (רק אני חושבת שיש מספרים שהם יפים ויש מכוערים?), רק תקווה ליום הולדת אחד עם בעלי שאפשר יהיה לספר עליו, בניגוד לכל הקודמים שנפתחו בשכחה, המשיכו לריב, ונגמרו במסעדה הלא חביבה אך הנסגרת מאוחר מאוד בעיר הסמוכה.
ולמתנת יומולדת שמתאחרת בחודש, לפחות.
פעם אחת הייתי רוצה מתנה בזמן.
יצא לי הרבה קיטורים על הבעל ומעט פוסט, וגם דיכאון שבטח נובע מעייפות, לא נורא, יעבור.
מזל טוב לכל החוגגים החודש, וזהו, נראה לי.