 
|
|
בר קבועים הוסף לקבועים |
« הדוסים של ישרא » ± « קיבוץ איסט קריג! » ± |
|||
| אז מי אני? בת 49 ,עירונית במקור וחברת קיבוץ (שעדיין, עד סוף נובמבר) שיתופי כבר חמש ומשהו שנים (אם סופרים מהרגע שהפכתי מועמדת), דתיה שנשואה לאתאיסט, תולעת ספרים, עובדת הייטק במקור, עובדת בבתי הילדים של הקיבוץ באמצע וכיום עובדת במכולת, בחדר אוכל וכן בספריה.
הבלוג הזה היה הרבה דברים, עכשיו הוא סיפורו של תהליך ההפרטה שהקיבוץ שלי אמור היה לעבור החל מאוגוסט, וכרגע מתכוונים להתחיל אותו בדצמבר, נראה מה יהיה, בקיבוץ ובבלוג כאחד.
|
||||||
|
בזבוז טוטאלי אחרי שבאתי הביתה, וביקרתי חברה שילדה, התחלתי לעבוד במרפסת, השקעתי כשעה וחצי בלסדר אותה ואז, כשהבעל הואיל בטובו להגיע השקענו כחצי שעה בלהזיז משהו כבד ומסורבל שישמש כמעין מחסנון במרפסת. אז גילינו שהדבר הזה גבוה על המרפסת שלנו ובזבזנו כרבע שעה בלהחזיר אותו פחות או יותר למקום בו הוא היה - ומדובר במשהו בכובד היסטרי, אז לא רק שההלוך חזור היה מיותר אלא שכל מה שסידרתי במרפסת עצמה ייכנס לתוך המחסנון שבסוף לא במרפסת - כלומר נצטרך לפרק את כל הסידור שלי ולהעביר את הכל למקום אחר. נכון תחושה נפלאה? שלא לדבר על כמה אנרגיה השקעתי בזה או כמה שמחתי כשסיימתי רק כדי לגלות פחות משעה אחרי שהכל צריך להיעשות מחדש... נכתבו 2 תגובות 0 קישורים לכאן לינק לכאן  |
|
|
הוסף מסר |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פעם ניסיתי גם ללמוד, מה נשאר? את התואר השני לא סיימתי, צריכה רק להגיש עבודה מסכנה
גם את תעודת ההוראה לא סיימתי, לא עשיתי עבודה מעשית
רשימת פוסטים בקטגוריה