דילמה, בפעם המליון
נכתב ב20/4/2004 12:14

ושוב הציעו לי שתי אופציות בלתי אפשריות בעבודה.

האחת:

להמשיך בתוכנית כפי שהיתה לפני חודשיים (לפני שחדחתול נעלמה לחודשיים של תאונת עבודה) - לפנות לועדת כח אדם ולבקש לפרק את החבילה, נשמע אידיאלי אבל יש סיכוי נכבד שכח אדם ידחו את הסיפור בלך-ושוב (כמו שהם עושים בעצם מנובמבר) עד שהשנה תיגמר.

השניה:

לשבת כל הצוות + רכזת החינוך (זו שהציעה את האופציות) ולפתוח את נושא התפקידים בגן, אולי אם התפקיד שלי מעט ישתנה (יותר עבודה על הסדנא, פחות על הבית) כולנו נרגיש יותר טוב, במקרה הזה מדובר במין התחייבות לסגור את השנה (אמצע-סוף אוגוסט).

ההצעה באה בעקבות ההרגשה של הרכזת שהחופש הארוך והשהיה עם עצמי עשתה לי טוב, שמרגישים שוני בהתנהגות שלי, וכן הלאה.

לכאורה, למה לי להישאר, החלטה קלה.

אבל למעשה, אם נזכרים בהיסטוריה, כל פעם שהיתה לי דילמה כזו אמרתי "אני לא נשארת", ובסוף גם נשארתי וגם לא קיבלתי משהו שהיה עוזר לי לעשות את העבודה (למשל קורס למטפלות שפספסתי כי לא התחייבתי להישאר, ובסוף אני עדיין בגן עם פחות כלים), ואי אפשר לדעת אם הפעם באמת יוציאו אותי מכאן.

בסופו של יום, אני חושבת שאסכים לפתוח את נושא התפקידים ולהישאר, אני בטח אתחרט לא פעם, אבל יש יתרון לדעת מה קורה בארבעת החודשים הקרובים, יש יתרון להפסיק לריב בשביל כלום, יש יתרון בלהתרכז בקרבות אחרים (למשל לנסות לקבל אישור ללמוד תואר שני), ויש יתרון להגדרה מוצלחת יותר של התפקיד, שעדיין לא יהיה אידיאלי, אבל אחרי ששרדתי כ"כ הרבה זמן בתפקיד רע יותר, אולי עדיף להמשיך לשרוד אבל בתפקיד מתאים מעט יותר.

דילמות...