תקציר:

בניגוד לספר "אשתו של הנוסע בזמן" בספר "לוחמי החלל" העולם שונה מעולמנו שלנו, הוא ממוקם בעתיד שאינו רחוק מאוד אבל גם אינו קרוב.

על פי ההיסטוריה שבספר "לוחמי החלל" הדמוקרטיות והדיקטטוריות שעל כדור הארץ התפוררו ושיטת ממשל חדשה כוננה עם השנים, בשיטה זו רק אדם אשר שירת מינימום של שנתיים בצבא זכאי להצביע ולהשפיע (אחרי שיפשוט את מדיו), האנשים שאינם משרתים הם שווי זכויות בכל – מלבד כאשר מגיעים לתחום הפוליטי, הם אינם יכולים לבחור או להיבחר ולכן אין להם למעשה חלק בשלטון, בקביעת החוקים וכן הלאה.

זוהי דמוקרטיה לא מלאה, אך כמו שמדגיש הסופר – אין דמוקרטיה מלאה, הרי גם בדמוקרטיה שלנו יש הגבלת מינימום על גיל הבחירה.

הספר מגולל דרך סיפורו של ג'וני (המספר) את סיפור העולם כולו, כיצד נלחמים בני האנוש בזן אחר – ארכינאדים, או בלשון העם "ג'וקים", הספר מדבר במישור השטחי שלו בעיקר על הצבא – שיטות האימון, כלי הנשק, חיי הצבא וההווי, המלחמה, השוני בין שלושת הגזעים המופיעים בספר (בני אדם, "כחושונים" ו"ג'וקים") וכן הלאה.

ברובד העמוק יותר מוצגת בספר פילוסופיה שלמה הנוגעת לזכויות האדם, לשלטון החוק, לענישה ולשיטת הדמוקרטיה הקיימת כיום, וניכר בספר כי זוהי בעצם מטרת כתיבתו ולא תיאור חיי ההווי של חייל בחיר"ן.

לוחמי החלל והחוק:

הצעד הראשון בדרך להיותך אזרח מלא היא להתגייס ולשם כך יש להצהיר בין השאר "הנני נשבע לקיים את חוקת הפדרציה ולהגן עליה... לבצע... כל חובה חוקית שתוטל עלי מטעם סמכות חוקית, ישירה או מואצלת ולציית לכל פקודה חוקית של המפקד העליון... ושל כל קצין ובעל תפקיד שאהיה כפוף לו ולתובע ציות דומה מכל אנשי שירות ומכל אדם ויצור שאינו אדם שהוכפף חוקית למרותי"[1].

החוק והציות הם הערך העליון במציאות שנבנית בספר, מי שעובר על החוק דינו להיענש באופן פיזי - "ענישה צריכה לגרום לפושע סבל, אחרת אין זו ענישה"[2], השיטה הזו עובדת להפליא, המציאות היא כזו בה "החירות האישית לכלל היא הרחבה ביותר בהיסטוריה, החוקים מעטים, המסים נמוכים, רמת החיים גבוהה עד כמה שמאפשר כושר הייצור, הפשיעה מצויה בשפל המדרגה"[3].

מצב אידיאלי זה מתחיל מהעובדה שכל אחד שרוצה לשאת חלק בסמכות ולקבוע איך יתנהג העולם חייב ראשית לקחת חלק באחריות ולהציב את שלום העולם לפני שלומו האישי שלו "הסמכות והאחריות חייבות להיות שוות – שאם לא כן יתרחש קיזוז... מתן סמכות ללא אחריות שקול כנגד זריעת אי-סדר; הטלת אחריות על אדם לדברים שאין לו שליטה בהם היא כסילות עיוורת."[4], הזכויות המוקנות בעולם המתואר בספר נקנות באמצעות האחריות "אזרחות היא השקפת עולם, מצב נפשי, שכנוע רגשי בכך שהשלם גדול יותר מהחלק"[5].

עם זאת על שלטונו הבלתי מעורער של החוק שומרים באמצעות עונשים מיידים, גופניים ואכזריים, עונשים המקשרים את שמירת החוק עם ההישרדות האישית "אינסטינקט השרידה... ניתן לטיפוח, עד שהוא נהפך למכלול מניעים דקים ומורכבים יותר מהדחף העיוור האכזרי של הפרט להישאר בחיים... השרידה כרוכה בציווים נעלים יותר מאשר קיומך האישי הפרטי."[6]

שני קולות בספר מספרים את האידיאולוגיה העומדת בבסיס העולם, האחד הוא קולו של סא"ל דובויס והשני של המספר – ג'וני, מכיוון שג'וני הוא תלמידו של סא"ל דובויס הקול הוא למעשה אותו הקול ודעותיהם זהות, ולפיכך אשתמש במהלך העבודה בקולו של ג'וני בלבד.

למעשה, אם נחפור מספיק לעומק נשים לב כי כמו ב"אשתו של הנוסע בזמן" גם ב"לוחמי החלל" שמירת החוק – או אי שמירתו – קשורים בקשר ישיר ליצר ההישרדות, זהו היצר הבסיסי ביותר של האדם והחוק היחיד לו האדם יישמע תמיד, לכן למרות שעל פניו שני הספרים מתייחסים בצורה שונה לחלוטין אל חשיבות החוק ושמירתו שניהם בעצם יוצאים מאותה הנקודה עצמה – הצורך של כל אדם להמשיך ולחיות הוא העומד בבסיס יחסו אל החוק ורק על סמך שיפוט זה יחליט האדם האם להישמע לחוקים או לא להישמע להם, בספר "אשתו של הנוסע בזמן" אין להנרי סיבה השרדותית שתגרום לו לשמור על החוק, יש לו את כל הסיבות ההשרדותיות שבעולם שלא להישמע לחוק, לעומת זאת במציאות של "לוחמי החלל" אי שמיעה לחוק גוררת איום על ההישרדות – מלקות או אפילו מוות, ולכן רובה המוחלט של החברה מצייתת לחוק ציות עיוור.

גישה דומה ראינו במהלך השנה גם בספר "המשחק של אנדר", שם אנשי הצבא עוקפים פעם אחר פעם את החוק והתירוץ שלהם הוא אחד ויחיד "אמרתי שעשיתי את מה שהיה נחוץ לדעתי לשימור המין האנושי... זה היה פשוט. דרישות המלחמה"[7].