נורא בא לי, תוכניות כלומר, לעשות משהו עם חברים בערב, עם משפחה ביום, הרגיל, אתם יודעים, לא משהו גרדניוזי.
רק שגזר הטיל וטו על הרעיון לארח אצלנו את המשפוחה (לא נורא, אבאמא יעשו ואנחנו נגיע, כנראה), ואף חבר עוד לא התקשר והציע.
(כן, אני יודעת שגם אני יכולה, אבל שנה שעברה אנחנו אירחנו את כל הג'מעה החברית ואין לנו יכולת כלכלית לעשות את זה שוב גם אם כולם יביאו חלק, וכן אני יודעת שאפשר להתקשר ולחבור למישהו אבל לא ברור לי בעצמי אם מי בא לי).
גם לא ברור כרגע לאיזה מהאזכרות נלך ביום הזיכרון, לאחת כנראה נלך בערב לפני, לטקס שנעשה בישיבה ולא בשמש קופחת, לשניה נלך רק אם אח"כ נעשה משהו במרכז, וזה תלוי בחברים.
אפ'עם עוד לא היתה לי שנה שכ"כ לא היה לי ברור איפה אני חוגגת, זה מוזר, ומעט מבאס...
עדכון:
עכשיו התקשרו חברים להציע לעשות משהו הערב, סירבנו בגלל התקף המגרנה, אבל התחצפתי והזמנתי את עצמי למסיבת יום העצמאות שהם עורכים, אז יש תוכניות ואפילו יהיה כשר, הוריי!