הכל אצלי בא עד הסוף.
כועסת עד הסוף, כולל טריקות טלפון ומילות נאצה.
אוהבת עד הסוף, יכולה להפוך עולמות רק כדי שיאהבו אותי בחזרה.
סולחת עד הסוף, מהר מהר ובלי עניינים (גזר יגיד אחרת, שיגיד).
מתלהבת עד הסוף, עושה בלי לחשוב.
קוראת עד הסוף, שוכחת את כל העולם ומלואו בגלל ספר טוב.
מפנקת עד הסוף, כשנחה הרוח.
משקיעה עד הסוף, עוברת פוסט פוסט לעדכן קטגוריה, למשל.
עובדת עד הסוף, כשאני כבר מתעצבנת על הלכלוך והבלגן הבית אח"כ מבריק.
הכל עד הסוף.
רע?
טוב?
בסדר?
קצת מכל דבר, כנראה,
כך או אחרת
כזו אני
עד הסוף.