בר קבועים
הוסף לקבועים  
« הדוסים של ישרא » ±
« קיבוץ איסט קריג! » ±

אז מי אני? בת 49 ,עירונית במקור וחברת קיבוץ (שעדיין, עד סוף נובמבר) שיתופי כבר חמש ומשהו שנים (אם סופרים מהרגע שהפכתי מועמדת), דתיה שנשואה לאתאיסט, תולעת ספרים, עובדת הייטק במקור, עובדת בבתי הילדים של הקיבוץ באמצע וכיום עובדת במכולת, בחדר אוכל וכן בספריה. הבלוג הזה היה הרבה דברים, עכשיו הוא סיפורו של תהליך ההפרטה שהקיבוץ שלי אמור היה לעבור החל מאוגוסט, וכרגע מתכוונים להתחיל אותו בדצמבר, נראה מה יהיה, בקיבוץ ובבלוג כאחד.
מנוי: הצטרף כמנוי בטל מנוי שלח

מרגש
נכתב ב4/4/2007 21:13

בסדר אצל הוריי השנה השתתף דוד של אמא שלי

הוא אחיה של סבתי ז"ל וגם בן דוד של סבי

והוא גר באמריקה ומאז שהתאלמן הוא עושה פה חלק מהסדרים אבל זו פעם ראשונה שהוא אצלנו בבית כלומר פעם ראשונה שיוצא לי אישית לחגוג איתו סדר.

 

אבל החלק המרגש באמת היה שהוא קרא את ההגדה בניגון מבית אביו כלומר מבית הסבא-רבא שלי שאיש מאיתנו לא זכה להכיר מכיוון שהוא נספה בשואה (כל המשפחה של סבתא שלי מלבד האח האחד הזה שהגיע נספו בשואה, וגם סבא שלי נשאר רק עם אח אחד), זו פעם ראשונה ששמענו את ניגון בית אבא שלנו, פעם ראשונה שנודע לנו שיש קטעים בהגדה שבמסורת המשפחתית נהגו לעמוד בהם.

 

זה היה מרגש ומצמרר כאחד.

שייך לקטגוריות אופיום להמונים, משפחה לא בוחרים

נכתבו 3 תגובות    תגובה אחרונה שייכת לo-k רוצה להוסיף מחוכמתך?     בלי הקפצות
0 קישורים לכאן     לינק לכאן
    לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא

 << אפריל 2007 >> 
א ב ג ד ה ו ש
1 2 3 4 5 6 7
8 9 10 11 12 13 14
15 16 17 18 19 20 21
22 23 24 25 26 27 28
29 30          


   

הוסף מסר

פעם ניסיתי גם ללמוד, מה נשאר? את התואר השני לא סיימתי, צריכה רק להגיש עבודה מסכנה  גם את תעודת ההוראה לא סיימתי, לא עשיתי עבודה מעשית  
רשימת פוסטים בקטגוריה