התמונה הזו היא אחד מבתי הילדים בקיבוץ, אמרו שייקח שבועיים וחצי למגן אותו, בת'כלס הם היו במקומות חלופיים קצת יותר מחצי שנה, בצל אפשר לראות את הבניין המקורי, בית חד קומתי כמקובל בקיבוצים, מעליו "גגון" מתכת צבוע ירוק ומעל כמעט שני מטר של בטון.
זה היה בית הילדים שהכי פחות שונה עקב המיגון, זה שאמור היה להיות הכי מהיר ופשוט, כי לשאר יש גג אדום עם רעפים ולא משהו שאפשר פשוט לבנות מעליו תוספת.
הנה בית הילדים השני (והאחרון נכון לעכשיו) שמוגן, במהלך המיגון שלו (זה לא המצב הסופי, אין לי תמונה עדיין של איך הוא נראה בסיום)
המקום היחיד שיוצא לי לפחד בו בזמן אזעקות זה העבודה, כי אז זו לא רק אני שעלולה להיפגע אלא הילדים עליהם אני אחראית, למזלי רוב הזמן אני עובדת בבית ממוגן (החל מלפני חודש כשחזרנו לבית הזה שבתמונה) ובימים כמו עכשיו אנחנו לא יוצאים עם הילדים לטיולים (מה שמחרפן מאוד הן את הילדים והן אותנו אבל זה עדיף על נפילות תוך כדי טיול, מצד שני גם בסתם יום בלי התקפות מיוחדות כבר יצא לי לשמוע "צבע אדום" באמצע טיולים עם הילדים) כך שאני עוד במצב טוב יחסית למטפלות בבתי ילדים אחרים.
אז זהו, זה מה שיש לי להגיד על התחלת המיגון: אני פשוט לא מאמינה שמשהו ייעשה!