והיום רוצה לקבור את עצמי.
כן, כן, זה עדיין העניין ההוא מהעבודה.
צריכה איכשהו ללמוד להפיק מכל הסיפור את המירב ופשוט להשתפר במה שטעון שיפור!!! אבל מרגישה או כמו חראית קטנה שנמצאת במקצועה הלא נכון, או בהדחקה טוטאלית.
היום ישבתי עם הגננת של גן החובה, היא היתה הרבה יותר אמפטית ממה שהייתי חושבת עליה, אבל היא גם היחידה שעלתה על הנקודה הכי בעייתית (בעיניי) בכל הסיפור.
אני יודעת שאני מאוד סתומה, כי לא סיפרתי על מה בדיוק העניין
אז אתם ממש לא חייבים להגיב
זה בעיקר בשבילי, לפרוק
יש לי התלבטות נוראית לגבי השנה הבאה, לא יודעת מה נכון יותר לעשות...