בר קבועים
הוסף לקבועים  
« הדוסים של ישרא » ±
« קיבוץ איסט קריג! » ±

אז מי אני? בת 49 ,עירונית במקור וחברת קיבוץ (שעדיין, עד סוף נובמבר) שיתופי כבר חמש ומשהו שנים (אם סופרים מהרגע שהפכתי מועמדת), דתיה שנשואה לאתאיסט, תולעת ספרים, עובדת הייטק במקור, עובדת בבתי הילדים של הקיבוץ באמצע וכיום עובדת במכולת, בחדר אוכל וכן בספריה. הבלוג הזה היה הרבה דברים, עכשיו הוא סיפורו של תהליך ההפרטה שהקיבוץ שלי אמור היה לעבור החל מאוגוסט, וכרגע מתכוונים להתחיל אותו בדצמבר, נראה מה יהיה, בקיבוץ ובבלוג כאחד.
מנוי: הצטרף כמנוי בטל מנוי שלח

עדיין ברכבת הרים רגשית
נכתב ב3/6/2007 18:56

והיום רוצה לקבור את עצמי.

 

כן, כן, זה עדיין העניין ההוא מהעבודה.

 

צריכה איכשהו ללמוד להפיק מכל הסיפור את המירב ופשוט להשתפר במה שטעון שיפור!!! אבל מרגישה או כמו חראית קטנה שנמצאת במקצועה הלא נכון, או בהדחקה טוטאלית.

 

היום ישבתי עם הגננת של גן החובה, היא היתה הרבה יותר אמפטית ממה שהייתי חושבת עליה, אבל היא גם היחידה שעלתה על הנקודה הכי בעייתית (בעיניי) בכל הסיפור.

 

אני יודעת שאני מאוד סתומה, כי לא סיפרתי על מה בדיוק העניין

אז אתם ממש לא חייבים להגיב

זה בעיקר בשבילי, לפרוק

 

יש לי התלבטות נוראית לגבי השנה הבאה, לא יודעת מה נכון יותר לעשות...

שייך לקטגוריות העבודה היא חיינו אבל לא בשבילנו

נכתבו 20 תגובות    תגובה אחרונה שייכת לגע"ס רוצה להוסיף מחוכמתך?     בלי הקפצות
0 קישורים לכאן     לינק לכאן
    לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא

 << יוני 2007 >> 
א ב ג ד ה ו ש
          1 2
3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16
17 18 19 20 21 22 23
24 25 26 27 28 29 30


   

הוסף מסר

פעם ניסיתי גם ללמוד, מה נשאר? את התואר השני לא סיימתי, צריכה רק להגיש עבודה מסכנה  גם את תעודת ההוראה לא סיימתי, לא עשיתי עבודה מעשית  
רשימת פוסטים בקטגוריה