בר קבועים
הוסף לקבועים  
« הדוסים של ישרא » ±
« קיבוץ איסט קריג! » ±

אז מי אני? בת 49 ,עירונית במקור וחברת קיבוץ (שעדיין, עד סוף נובמבר) שיתופי כבר חמש ומשהו שנים (אם סופרים מהרגע שהפכתי מועמדת), דתיה שנשואה לאתאיסט, תולעת ספרים, עובדת הייטק במקור, עובדת בבתי הילדים של הקיבוץ באמצע וכיום עובדת במכולת, בחדר אוכל וכן בספריה. הבלוג הזה היה הרבה דברים, עכשיו הוא סיפורו של תהליך ההפרטה שהקיבוץ שלי אמור היה לעבור החל מאוגוסט, וכרגע מתכוונים להתחיל אותו בדצמבר, נראה מה יהיה, בקיבוץ ובבלוג כאחד.
מנוי: הצטרף כמנוי בטל מנוי שלח

רטובה מכף רגל עד לראש
נכתב ב8/7/2004 17:42

היום היה יום קצף וקצפת.

 

בעברית זה אומר שהם שיחקו בשולחנות עם קצף גילוח

ואז נכנסו עם בגדי ים לגיגיות מלאות סבון וקצף (שנוצר בעזרת סבון נוזלי) שם הם שיחקו להנאתם ומדי פעם חטפו ממני שפריצי מים.

בארוחת צהריים ובארוחת ארבע עם קיבלו קינוחים עם קצפת

 

בקיצור - יום של כיף.

 

כדי שיהיה גם חלק חינוכי במפגש הצהריים קראתי להם את "גברת בטן" (בכל פעם שהיה כתוב עוגה או גלידה הוספתי את המילים "עם קצפת", שיהיה קשר ישיר ליום) ואז ערכנו דיון מהותי בשאלה "למה קודם אוכלים את האוכל ורק בסוף את הקינוח?", היה מרתק.

 

כשהם היו בגיגיות אבא של דרדסינדרלה בא לקחת אותה, בדיוק השפרצתי על הילדים עם צינור והוא אמר בגעגוע "גם אני רוצה", נו, טוב, לא יכולתי להתאפק, אז הוא קיבל שפריץ מים די הגון (הוא מבוגר ממני באולי שלוש שנים ויש לנו קשר שהוא בעיקר חברי, אם כי לא קרוב מאוד), אחרי שהבת שלו קפצה עליו וחיבקה אותו הוא היה חצי רטוב.

 

בתמורה, הוא עזר לי לרוקן את הגיגיות כשהילדים נכנסו לגן, ואחת מהן הוא פשוט רוקן עליי (!!)

 

מזל שהבית שלי מילימטר משם, אז אחרי הכל הלכתי להתנגב ולהחליף בגדים.

 

כבר שכחתי כמה כיף זה מים ככה סתם באמצע יום חם.

 

חוצמזה הילדים הלכו השבוע לשני שיעורי שחיה, וגם עשינו להם יום ספרים - כל אחד הביא ספר אהוב מהבית והקראנו להם אותם, הם עשו סימניות משלהם וגם הכתיבו לי סיפור שכתבתי באגודת דפים והם איירו אותו, ובמפגש הצהריים הקראתי להם את כל הספרים שהם יצרו, בנוסף זה "נפל" על היום השבועי בו הולכים לספריה אז ביקשתי מהספרנית ללמד אותם איזה סוגי ספרים יש באיזה מדף (האזור של הילדים מחולק ל"ספרי חיות" "ספרי אגדות" "מדע" "שירים" וכו'), היה ממש נחמד והם מאוד נהנו, אני ממש מקווה שחלקם יצמחו להיות אוהבי ספר, יש להם את כל התנאים לזה בגן.

 

וביום אחר היינו אמורים לצאת לטיול לפינת חי אבל היה חמסין אז הבאנו את פינת חי אלינו - עשינו עבודה בגואש עם שבלונות של חיות, עשינו מסכות של חיות, צבענו במרקרים ציורים של עופות (במרקרים כי אלו דפים עם רקע שחור והחלק לציור לבן) ולקראת ההליכה הביתה איפרנו אותם כמו חיות.

 

החופש הזה ממש כיפי, אחרי שנה של ייסורים אני סופסוף נהנית מהעבודה.

 

(וזהו, נוסעת למיני-קניות, רק סנדלים וכרטיסי ברכה בעיר הכי קרובה, כי חם להסתובב ממש.

אה, אני גם צריכה להחליט על תפריט לשבת ולדאוג שיהיה לי הכל, רק שאין לי מושג מה אני הולכת לבשל, לא יודעת מה בא לי, מרגישה בנאלית והכל)

 

 

שייך לקטגוריות העבודה היא חיינו אבל לא בשבילנו

נכתבו 11 תגובות    תגובה אחרונה שייכת לרדרל רוצה להוסיף מחוכמתך?     בלי הקפצות
0 קישורים לכאן     לינק לכאן
    לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא

 << יולי 2004 >> 
א ב ג ד ה ו ש
        1 2 3
4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17
18 19 20 21 22 23 24
25 26 27 28 29 30 31


   

הוסף מסר

פעם ניסיתי גם ללמוד, מה נשאר? את התואר השני לא סיימתי, צריכה רק להגיש עבודה מסכנה  גם את תעודת ההוראה לא סיימתי, לא עשיתי עבודה מעשית  
רשימת פוסטים בקטגוריה