דולקים עכשיו בחלון, ויש קצת אוירה של חג בלב.
בגן פה יש מסורת נפלאה, בכל יום הם מקבלים הפתעה קטנה מ"סביבון ההפתעות", ניסיתי להנהיג עם הבעל מעות חנוכה שכאלו, לא הלך...
בנתיים אני באפס אנד דאונס רציניים, אתמול למשל היה לא רע, עשינו גם המון בבית, היום אי אפשר היה להוציא אותי מהמיטה, לא בבוקר ולא בערב, איכשהו הוא גרר אותי להדלקת נר, אבל אוכל אין בבית, ארעב לי ערב נוסף, זה לא באמת חדש לי.
מחר יום נישואין, ועוד אין החלטה שלמה מה עושים, כלומר הכיוון הוא יפו, הסתובבות ומסעדה, ואח"כ (או לפני) קפיצה להדלקת הנרות המשפחתית שנערכת לא רחוק מיפו, מי שבחר להדליק נר משפחתי ביום הנישואין שלי היה עיוור או קצר רואים להחריד, אבל ניחא, מקווה שלפחות כסף ייצא לנו מזה שאנחנו משתדלים ומגיעים (הקיבוצניקית החומרנית...).
כבר שלושה ימים אני מתכננת מרק בצל, אבל אין כוח או תנאים להכין (המטבח שלי מנצח בקלות את המקרר של זושה), אם אעשה אותו מחר אעלה פה את המתכון, בכלל שווה להעלות פה מתכונים, יש לי כמה טובים.
נו, די לקשקש, כמה תמונות להנאתכם, שלא תרגישו שסתם הגעתם, מדובר בקקטוס שצומח סמוך למרפסת שלנו, הוא פורח רק בלילות, בכמה מחזורים, כל פרח פורח יומיים בערך, הבעל צילם, כל שעה, מאותה הזוית:
הקקטוס בשעות היום.
הקקטוס בשעות הלילה.
זו לא זווית צילום, הוא באמת מתנשא לשמיים.
הראשונה בסריה, הפרחים מתחילים להיפתח.
השניה.
השלישית, חצי פתוחים.
הרביעית, עוד טיפטיפה.
והחמישית, פתוחים.
למחרת, פרח אחד כבר מתחיל להינתק.
וזו העדות היחידה שנותרת לאחר יום לכך שפעם היה פה משהו יפה.
ולסיום, שייכנס לכם טוב טוב לראש:
ככה הוא נראה סגור, ביום.
ככה הוא נראה פתוח, בלילה.