היום בערב יש במשפחה של אבא שלי פדיון הבן, לתינוק מתוק שקראו לו יונתן.
יהיה כיף לראות את כל המשפוחה, במיוחד בהתחשב בעובדה שלא היינו בברית (הוציאו לי תפרים באותו היום ובאותן שעות).
סתם, זה גרם לי לחשוב על שמות, יונתן זה שם נחמד אבל השיר "יונתן הקטן" יעצבן אותו כמה שנים טובות (אני רואה את זה קורה בגן), ויש שמות אחרים שהם יפים אבל יהוו התעללות עד גיל מסויים של הילד (למשל אבישג או אביגיל), שלא לדבר על הקושי שיהיה לבנות האלה בגן ללמוד לכתוב את השם שלהן (חתיכת אורך, שלא לדבר על אותיות קשות כמו א, ל וג).
פעם שרתה אותנו מלצרית בשם צפורן ובהתחלה אני מאוד התלהבתי מהשם, אבל ככל שאני יותר בבתי הילדים יותר ברור לי שאני לא אתן לבת שלי שם שכזה, ליותר מידי אנשים זה לא יזכיר את הפרח אלא את קצה האצבע.
יש גם שמות כמו אורי שיש בערך ארבע דרכים לומר את השם, וזה מאוד מבלבל (בקיבוץ יש שניים כאלה שלקח לי שנתיים להבין ולזכור איך הוגים את השם של כל אחד מהם ולהתאים לפרצוף), ויש גם שמות כ"כ קרובים שהם מבלבלים, למשל תעצרו איזו נירית ותשאלו אותה כמה פעמים קראו לה אירית או עירית וכמה פעמים קלטו מייד שהיא נירית.
סתם, הדברים שמעסיקים את המוח שלי בימים שכאלה, יותר מידי ימים בסידור ונקיון הבית, אני מניחה...