בר קבועים
הוסף לקבועים  
« הדוסים של ישרא » ±
« קיבוץ איסט קריג! » ±

אז מי אני? בת 49 ,עירונית במקור וחברת קיבוץ (שעדיין, עד סוף נובמבר) שיתופי כבר חמש ומשהו שנים (אם סופרים מהרגע שהפכתי מועמדת), דתיה שנשואה לאתאיסט, תולעת ספרים, עובדת הייטק במקור, עובדת בבתי הילדים של הקיבוץ באמצע וכיום עובדת במכולת, בחדר אוכל וכן בספריה. הבלוג הזה היה הרבה דברים, עכשיו הוא סיפורו של תהליך ההפרטה שהקיבוץ שלי אמור היה לעבור החל מאוגוסט, וכרגע מתכוונים להתחיל אותו בדצמבר, נראה מה יהיה, בקיבוץ ובבלוג כאחד.
מנוי: הצטרף כמנוי בטל מנוי שלח

משפוחה
נכתב ב23/8/2004 20:52

לא זוכרת איך קראתי להם בפוסט על המשפחה המורחבת, אבל סביר להניח שלדוד קראתי "הימני" ולדודה "האוסטרלית", אבל אולי לא...

 

כך או אחרת, אחיו הגדול של אבי עומד לחתן שלושה מתוך ארבעת ילדיו בחצי שנה!!!

 

בואו נתחיל לאט:

 

לאבא שלי יש אחות בכורה, אח גדול ואח צעיר, האח הגדול, שייקרא להלן ח' נשוי לג' ולהם ארבעה ילדים: ק' בת 28, א' בן 26 (אאל"ט), ש' בת 23 והאחרון הוא מ' והוא בן 18.

 

אולי זכור לקוראיי הותיקים שהמשפחה שלהם עשתה באירוסים של אחי ובברית של אחייני פרצופים לכל עבר עקב פרידתה של ק' ממי שהם כבר קשרו לו את כתרי חתנה המיועד, העלבון שהטיח בהם כביכול אחי בהתחתנו בגיל 19 בשעת פרידתה ש ק' ה"בתולה הזקנה" היה בלתי נסבל מבחינתם.

 

אך לא לאורך זמן, שכן א' מצא לו אישה כלבבו והתארס עם כ'.

 

הם קבעו את חתונתם לתחילת אוגוסט, בבית מלון באריאל, אורחי הכלה ישבו באולם, אורחי החתן על הדשא שמחוצה לו (כן, כן, האמת? היה יותר נחמד בחוץ, אבל זה ממש מוזר), והחתונה היתה גם שמחה וגם מרתקת-אנתרופולוגית (למביני עניין אספר שהחתן א' למד בעותניאל, וללא מביני עניין אפרשן שתלמידי עותניאל ידועים בצורת ריקודם המטורף, כולל עשב מבחוץ המוחזק בין השיניים, קפיצות כשל רוקדי מועדונים בראשית שנות ה90' בקצב איטי למדי ועוד ועוד "יציאות באין כניסה").

 

הריבים החלו מראש:

אבא שלי ביקש לשריין את היום שאחרי החתונה, או את יום ראשון, כערב בו ייערך השבע ברכות המשפחתי, התשובה שהוא קיבל היתה "ביום שאחרי החתונה אין שבע ברכות כי חברי החתן והכלה אמרו להם שעדיף שלא, ובקשר ליום ראשון - נראה", הנראה הפך ל"תשכחו מזה, קיבלתם את יום שלישי" מה שגרר חוסר נוכחות של הוריי ואחי הצעיר בשבע הברכות, אבא בלע את הרוק ושתק.

 

אבל השיא הגיע יום לפני החתונה - אבא שלי מקבל טלפון מח' ועם הטלפון באה הדרישה "הבא לחתונה את מצלמת הוידאו שלך, אתה הצלם הראשי", ככה, ערב לפני החתונה, בלי לבקש, הודעה, טוב שנזכרו...

 

לא ייאמן אבל אבא שתק, הביא, צילם ואפילו ערך להם, תהרגו אותי למה, ועוד אחרי מה שעשו לו עם השבע ברכות, והוא עוד מתכוון לקנות להם מתנה יוקרתית... שיהיה בריא.

 

ביום רביעי היתה החתונה

ביום שישי נסענו לשבת חתן באחת ההתנחלויות שיסופחו יום אחד לירושלים

ביום שלישי חגגנו שבע ברכות

במהלך שבע הברכות הזמין אותנו הבן הצעיר, מ' למסיבת אירוסיו (!!) שתערך ביום חמישי (יומיים אח"כ, למי שמתקשה להאמין או לחשב).

 

לחוץ, הא?

 

חכו, חכו.

 

איפשהו בין החתונה לשבת נודע שגם ק' עומדת להתחתן, בשבת היא עוד תחקרה את גיסתי על אולמות בעיר מסויימת, ביום האירוסין היא כבר הודיעה על תאריך החתונה שלה (באוקטובר) ועל המיקום, מ' בחר להתחתן בחורף, כנראה פברואר, עד אז הוא יהיה בן 19.

 

צפוף, תאמינו לי שצפוף.

 

אני אפסיק עכשיו, למרות של האבא ח' אפשר למלא בלוג שלם, שיהיה בריא, ושיהיה בשמחות! 

 

*****************************************************************************************************************************

 

מסתבר שהקטגוריות חזרו לעבוד בהיעדרותי, אז הנה הפוסט שפירט על הדודים שלי וגם על השערוריה הקודמת של הדוד הזה

http://israblog.co.il/tblogread.asp?blog=11543&blogcode=162120

שייך לקטגוריות משפחה לא בוחרים

נכתבו 6 תגובות    תגובה אחרונה שייכת לחיים רוצה להוסיף מחוכמתך?     בלי הקפצות
0 קישורים לכאן     לינק לכאן

כלואה
נכתב ב23/8/2004 20:32

לפחות לחצי השנה הקרובה אני עדיין כלואה פה בקיבוץ.

בשיא הלחץ נאלצנו להחליט היום בנוגע לדירה שעמדה וחיכתה לנו, אבל מצאו לה משכיר, והפור נפל - חצי שנה פה, ובחצי השנה הזו הגזר צריך להתקדם בנושא התואר שלו, כי זו בעצם הסיבה היחידה שאני מצאתי בכדי שאשאר פה.

אם עוד חצי שנה מצב התואר שלו נשאר כשהיה - אנחנו פורשים כנפיים ועפים מפה, נראה, אני לא מאמינה שיש הרבה סיכוי לתזוזה בתחום, אבל לפחות אני אוכל להגיד שנתתי לו את כל הצ'אנסים שבעולם להשאיר אותי בקיבוץ וזה הוא שבזבז אותם לריק.

 

מה עוד חדש?

וואו, המון!

 

עקרונית ב2/9 אני אמורה להיות מובטלת שוב, אבל בהתחשב בעובדה שכבר אתמול הייתי אמורה להיות מובטלת, וזה נדחה לסוף החודש, וזה נדחה לשני לחודש הבא, אני לא לוקחת אף תאריך כמשהו מקודש, רמזו לי היום שאולי יהיה לי משהו אבל לא מייד בתחילת החודש, לא נורא, כמה ימים בבית עם ידיעה מתי זה ייגמר לא יעשו לי רע, סביר להניח שהם אפילו יעשו לי טוב.

 

כרגיל הכביסה עולה על גדותיה, לא יודעת איך כל פעם מחדש זה קורה לנו (אולי בגלל שבחודש האחרון אנחנו לא מבלים יותר מערב אחד רצוף בבית רק שנינו??? לא, אין שום קשר).

 

המשפחה שלי מטורללת לגמרי, את זה כבר ידעתם, אבל פרטים תקבלו בפוסט אחר (אם יהיה לי כח הוא אפילו יהיה כבר הערב).

 

ואני מרגישה אשמה, זנחתי פה את כולכם, לא קראתי ולא התעדכנתי, תסלחו לי, ייקח לי מעט זמן להשלים הכל, מקווה ששומדבר דרמטי לא קרה בלי שאהיה פה.

 

הציעו לי שישלמו לי חצי משכר הלימוד + הוצאות + יתנו לי שני ימי לימודים בשבוע, בתמורה אני צריכה למצוא עבודה לשלושה ימים (ליום השישי בשבוע כבר יש לי), וכל העסקה תלויה במועצה שיש סיכוי לא רב שלא תשוש לתת לי אפילו את הכלום הזה, מישהו מחפש עובדת חרוצה לשלושה ימים בדרום???

 

מסתבר שהרבה ספרים שלי משוטטים בעולם הרחב, מה שאומר שאיכשהו אני צריכה לדחוס לספריה איזה 10 ספרים שהחזירו לי, רובם מד"ב, איפה בדיוק???

 

בן נ' ג'ריס זו ה-גלידה.

 

מישהו מכיר דיל זול לאדם בודד לחו"ל? אבל ממש ממש זול? ובקרבה לאוכל כשר?

שייך לקטגוריות כדאי שתדעי שהחיים זה לא קיבוץ

נכתבו 8 תגובות    תגובה אחרונה שייכת לאולימפיה רוצה להוסיף מחוכמתך?     בלי הקפצות
0 קישורים לכאן     לינק לכאן


 << אוגוסט 2004 >> 
א ב ג ד ה ו ש
1 2 3 4 5 6 7
8 9 10 11 12 13 14
15 16 17 18 19 20 21
22 23 24 25 26 27 28
29 30 31        


   הדף הבא
דפים: 1  2  3  4  

החודש הקודם (7/2004)  החודש הבא (9/2004)  

הוסף מסר

פעם ניסיתי גם ללמוד, מה נשאר? את התואר השני לא סיימתי, צריכה רק להגיש עבודה מסכנה  גם את תעודת ההוראה לא סיימתי, לא עשיתי עבודה מעשית  
רשימת פוסטים בקטגוריה