החיים והמוות ביד המשקל.

 מעולם לא נגעתי בנושאים מסוג זה,מתוך חשש לתערובת בדעות וברגשות אישיים,

הפעם העזתי.

 

אזהרה:פוסט זה יהיה ארוך מהרגיל ויצופה מעטה עבה של דעות ועובדות שעלולות לפגוע בכמה מכם.

פה היה אמור להיות רשום "איתכם הסליחה" אבל אני לא בדיוק אדם של התנצלויות.

 

באחת התגובות האחרונות,באיזה פוסט עתיק יומין תמו'ש יקירתכם הואשמה בכך שהיא-

"שוביניסטית שבגללה כל כך הרבה בנות לוקות באנורקסיה ובולימיה".

ובכן יקירתי רפת השכל שהשקעת מזמנך חסר התועלת להקליד את התגובה הזו-

אנורקסיות ובולימיות ממש לא צריכות את השוביניזם כדי להיות חולות.

אני מעיזה לומר את הדברים שאני אומרת,רק אחרי שקראתי כמה מאמרים טובים,

ובדקתי אי אלו גרפים עם תוצאות מדויקות מהשטח לגבי תחלואת האנורקסיה-בולימיה בעולם

ובמיוחד בארץ.

מה שמבאס זה שבפוסט תוזכר הרבה פעמים המילה אנורקסיה,

אז למה תמיד נותנים למחלות שמות ארוכים בלאט?

 

תחילה,תנו לי להציג בפניכם את המחלות אנורקסיה ובולימיה כפי שהן מוצגות בארכיוני המידע הרפואיים,או לחילופין בהגדרה יבשה ומאיימת.

 

אנורקסיה נרבוזה-אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת אכילה הגורמת לאובדן משקל משמעותי.

הלוקים באנורקסיה חוששים מהשמנה ובשל כך הופכים לרזים באופן קיצוני.

אנורקסיה היא אחת ממחלות הנפש המסוכנות ביותר, ועלולה להיות קטלנית בחמישית מהמקרים.

איבוד המשקל כרוך בהפסקת המחזור (אצל נשים), בפגיעות מוגברת של המערכת החיסונית,

בנטייה להתקפי לב ובאובדן סידן.

במישור הנפשי, הסובל מאנורקסיה מכחיש את היותו חולה,וסבור שהוא עדיין שמן מדי.

חישובים אובססיביים של כמות הקלוריות שצרך הופכים למרכז חייו. פעילות בכושר גופני,

שכשלעצמה נחשבת רצויה, עלולה להיהפך לאובססיה גם כן.

 

בולימיה-הפרעת אכילה המאופיינת בהתקפי זלילה שאחריהם נעשה מאמץ להקיא.

הבולימיה היא מחלת נפש המזכירה את האנורקסיה, אך שכיחה ממנה פי כמה.

הסכנה הפיזית שמציבה הבולימיה פחותה מזו של האנורקסיה,

משום שמשקל הגוף אינו יורד מאוד,

אך הסבל הנפשי גדול אף על פי כן. כמו כן מתערער איזון האשלגן בגוף והשיניים ניזוקות

מהמגע התכוף עם חומצות הקיבה.

 

(תודה לויקיפדיה,על הגדרות יבשות אלו)

 

ובכן,הצגנו את ההגדרות לאנורקסיה ובולימיה,

מה שאומר שכעת כולנו יודעים מה מצבו הכללי של אדם שחולה באחת מהמחלות הללו.

מה גורם למחלות הללו אתם שואלים?

(לא,שוביניסטיות כמוני לא ממש נכנסות לרשימת הגורמים).

ובכן,המומחים נותנים שתי השערות קבילות-האחת היא התעללות ממושכת בתקופת הילדות,

או אירוע טראומטי אחר שהותיר צלקת בלב המדרדר למחלה,או לחילופין,

קנאת אחים וחיפוש אחר תשומת לב בעזרת הדרדרות במצב הגופני.

 

שזה בעיניי בולשיט אחד גדול עטוף בסרט אדום כמו זוג נעליים של סטיב מאדן ישר מרמת אביב.

 

מקורות מידע חופשיים מוסיפים את גורם החברה.

כאן בעצם מתחילה הבעיה,החברה האנושית המעוותת.

הסיבה האחת והיחידה שבנות נכנסות להפרעות אכילה היא החברה האנושית,

ששני מרכיבים שלה מעצימים את הטראומה ומפתחים את תחושת חוסר הסיפוק

אצל המדרדרים למחלה.

 

למה אני אומרת מדרדרים ולא מדרדרות? כי 10% מן החולים באנורקסיה הם גברים.

לכן אין שום קשר בין שוביניזם לאנורקסיה,

סתם כדי להזכיר לרפת השכל שמיהרה להאשים אותי.

 

נחזור לענייננו,הפעם נתרכז בבנות,שני המרכיבים של החברה האנושית

שמעוררים אצל בחורה ממוצעת את הרצון להרעיב עצמה,

או לחילופין להתחיל להקיא את המזון שהיא אוכלת על מנת להוריד במשקל הם:

קמפיינים לפרסום וגברים.

 

תחילה אדבר על הקמפיינים.

כמו תמיד כל מוצר חדש בין אם זה בושם,או בגד ים,

או סתם איזה שמפו מזורגג צריך קמפיין מושקע כדי שהמייצרים שלו יוכלו להעיף אותו מהמדפים

כלחמניות חמות.

מה צריך לעשות כדי לעשות זאת? קמפיין שייצר באזזזזז (כבודו של בני קייזרמן במקומו מונח).

מה צריך בקמפיין כזה על מנת שיהיה כה חם ומלהיב?

נכון! בחורה מושכת ומושלמת למראית עין כשהיא חצי ערומה!

לכן,נבחרות מיטב הבחורות להתפשט ולחייך כדי למכור את המוצר.

לפעמים גם לא צריך מוצר כדי לראות בחורות מחייכות בכל שער של מגזין

כשהן חצי ערומות וללא פגם ניכר לעין.

ובכן,כפי שהדבר נתפס בעיניו של המתבונן הממוצע,

כלומר אנחנו שקוראים את המגזינים ורואים את הקטלוגים-

הדוגמניות הללו מושלמות והן היחידות שמפרסמות ומקדמות את עולם האופנה.

הן לובשות את המידה הכי קטנה בג'ינסים,הן בעלות מותן צרה וגפרורית,

הן בעלות רגליים דקות ובלתי נגמרות ובקיצור צלוליט היא לא מנת חלקן.

גברים(לא כולם,אבל רובם המכריע והפתטי) שמביטים במגזינים האלה,

מקבלים את הרושם שאישה ממוצעת צריכה לשאוף להיות מושלמת בדיוק כמו זו שבתמונה,

או שלפחות יבלו את ימיהם בהערצה עיוורת של אותה דמות מן המגזין,

בעיניהם בחורה רגילה אינה "כוסית" מספיק,

או רחוקה מלהיות "שווה" אם היא לא שוקלת 45-43

(מעל לגובה מעל 1.75,אז כל הגמדות יכולות לרסן את עצמן מלצרוח "אני שוקלת 45!")

 

ולמה לעזאזל אתם מזילים ריר על מירי בוהדנה בעיתון,מול חברה שלכם,

ואז מתפלאים למה היא לא מוכנה למצוץ/להימצץ/להתמסר וכו'.

הרגע פגעתם ברגשותיה,ואיך שהמצב נראה היום היא תלך להקיא או להרעיב את עצמה.

לפעמים זה חרא להיות בחורה.

 

בכל אופן,תנו לי לשפוך קצת אור לתוך חייכם בחורים ובחורות יקרים.

דוגמניות הן לא גפרורים,הן גפרורים בדיוק שנה מהחיים שלהן,

כדי להצליח ולהתקדם ואחר כך נותנים להן במתנה את פלאי הפוטושופ.

את השנה הגפרורית שלהן הן עוברות בעינויים אין קץ,בה הן מסתפקות בארוחות דלות אם בכלל,

ובספורט ללא תקנה,בדיוק כמו האנורקסיות,אבל ברמה בלתי אנושית כמעט.

והפוטושופ? עובד עליכם בעיניים,אין נשים מושלמות.

הן מושלמות מבעד לעדשה,אך לא יותר מכך.

בצילומים שלהן לא רואים את כל מה שרואים אצל אנורקסיות-

נקודות של הקרחה בשיער הראש,עור פנים אפור יבש וסדוק,

ציפורניים כסוסות ומתפוררות,שיניים צהובות ורקובות וכו'.

חיים של דוגמנית הם עגומים,לזוהר יש משמעות בלתי נראית כמעט למול הדרישות מהן,

מהצעד הראשון שהן עושות במשרד של הסוכן הוא כבר מבקש שיורידו 5 קילו,

כי המצלמה משמינה(אז מה? הפוטושופ מרזה! פחח),אחרי שבועיים עוד קילו שניים,

והוא מבטיח שהם אחרונים,ואת ממשיכה במסלול הזה של ההרעבה והשעות הארוכות במכון הכושר,

כי הסוכן המזויין שלך אומר שאת צריכה לרדת עוד,

אז מה אם את בתת משקל והעצמות שלך כבר משפשפות את הבגדים שאת לובשת

(במידה והם לא נפלו ממך באותו רגע),

את צריכה לרדת עוד,

למה? כי את דוגמנית.

למרות שאת מרעיבה את עצמך,את כבר לא מצליחה לרזות יותר מזה,

כי את צריכה לשמור על הבריאות בפנים שלך,

כדי שהמייק אפ החדש של אסתי לאודר יראה אחיד וקרמי בדיוק כמו שאת אמורה לפרסם אותו,

אז מורידים ממך 10 קילו בתוכנת מחשב מזוינת ועושים לך עור מבריק ומשגע.

 

כיצד ההסבר המפורט הזה תקף לגבי בנות המדרדרות להפרעות האכילה הללו?

הן פשוט מביטות סביב אל העולם.

בכל מקום בחורות רזות נחשבות "שוות יותר" וטובות יותר מכל בחורה מלאה אחרת,

ומה הן עושות?

עונות לבקשות החברה.

הן מרזות.

אז בהתחלה הן מנסות את השיטה הבריאה,אתם יודעים-פחות תפוצ'יפס,

יותר סלטים וקצת הליכה עם חברה.

נחשו מה? זה לא זז מהר.

הן רוצות לרזות,הרבה,ומהר.

הן רוצות להיות איזבל אדלר,הן רוצות להיות קייט מוס,הן רוצות להיות ניקול ריצ'י,

והן רוצות את זה עכשיו!

 

אז פתאום,3 ארוחות ביום הופכות לאחת,ואז לאפס.

אצל הבולמיות כל ארוחה לא תחזיק יותר מ7 דקות בתוך הגוף עד שתיפלט החוצה בדרכים כאלה ואחרות.

ובקיצור,הרבה הרבה אומללות עוטפת את הבנות האלה.

הן מתחילות מרצון להיות מושלמות כמו הדוגמניות בתמונות,

אחרי שהן מצליחות להוריד קצת,הן כבר לא יודעות שובע מרוב רעב.

 

הן כבר לא רוצות להיות רזות וסקסיות,הן לא רוצות להיות דוגמניות,

הן רוצות לחזור לגוף של גיל 12.

לשקול 30-40,להצטמק ולהיעלם,להישאב אל תוך העצמות של עצמן וכאן מתחילה מחלת הנפש האמיתית.

כאן זה כבר לא תלוי בחברה,

אני פוסקת בצורה חד משמעית שבחורה שמחליטה "להיעלם" כמו שהן קוראות לזה

(להרעיב עצמן עד מוות,משום שהן לא יכולות לשאת את קיומן),

היא בחורה חולה בנפשה.

בחורה שהכאב הנפשי שלה מפלס דרכו אל ההזנה שלה,

וגורם לה לרדת במשקל בהתרסה לתגובת החברה,לא כדי להיות יפה,

אלא כדי לא להיות נורמלית.

להינות מהרעבה,מכדורי הרזייה,משלשלים ושאר דברים נוראים שמצמקים אותה יותר ויותר.

זו האנורקסיה.

לא כל החרא שמסתובב פה בישרא בלוג ובשאר בלוגים של בנות שפשוט אוכלות פחות ומרזות-

זו ההתחלה,זו לא המחלה.

זו האובססיה,לא המחלה.

 

בחורה שמסוגלת להקיא כל ארוחה שלה ולסבול שיניים רקובות וחורים בקיבה,

ולקיחת משלשלים,

על מנת לרזות(דבר שלא ממש קורה אצל הבולימיות,אובדן המשקל הוא מינימלי),

היא בחורה חולה בנפשה.

 

תאמינו לי,שלא משנה כמה החברה תהיה מושתתת על עקרונות של שלמות מזויפת,

של מלאכותיות ושל זיוף,בחורה שדעתה איתנה תראה בעיניה שזה לא אמיתי,

ולא תהרוס את עצמה.

משמע-אם יש לך שכל בראש את לא תעוללי לעצמך את זה.

 

יש בחורות רזות שלא סובלות מהפרעות אכילה.

הכיצד? אורח חיים בריא או לחילופין גנים.

אורח חיים בריא הוא הרבה יותר קשה מאנורקסיה.

נורא קל להרעיב את עצמך.

הרבה יותר קשה להרגיל את עצמך לאכול דברים עם ערך תזונתי מועיל,

ולעסוק בספורט פרודוקטיבי(או לחילופין להיוולד תימנייה שלא משמינה גם אחרי 3 ג'חנונים).

הרבה הרבה יותר קשה.

קשה לרזות בצורה נכונה ולשמור על זה,קל להרעיב את עצמך לנצח.

 

אתן מסתכלות על תמונות מקמפיינים.

תכניסו טוב טוב לראש שדוגמנית לפני צילומים מרעיבה את עצמה במשך תקופה די ארוכה

ומתעמלת בצורה לא בריאה,

היא נוטלת גלולות הרזייה ורוב הסלבריטיות הרזות שמככבות מסביב

(לינדזי לוהאן,ניקול ריצ'י ופריס הילטון) מסוממות ומסניפות אבקות לבנות כאלה ואחרות.

אחרי שהן מגיעות חצי מתות לצילומים תוכנות גרפיקה מזוינות מורידות מהן עוד 10 קילו,

מוסיפה עוד אבקת נוצצים סביב לפנים המחוקות שלהן ומה קיבלתן?כוסית על?

לא!

קיבלתם קיסם שיניים עם זוג ציצים,

או כמו שאומרים ברוסית-דסקה אי דווה ססקה.

שלד במילוי קוקאין טרי.

 

למה אתן עושות את זה לעצמכן בעצם? בגלל איזבל אדלר שבתמונות שלה לדלתא

נראית מפוסלת ומושלמת ממש,שירכיה רחוקות קילומטרים אחת מהשנייה ובטנה עשויה מברזל?

אני אפילו לא צריכה להראות תמונות מהיומיום,כי היא גם עושה מסלולים,

וחוסר המושלמות בולט מיד.

על המסלול היא עוד אחת...עם בטן טיפה נשפכת וירכים לא בדיוק מוצקות,

אמנם יפיפיה אך אינה רזה כבתמונות.

 

 

או אולי טארה ריד שקיבלה תפקידים הרסניים בשלל סרטי נעורים כביץ' בלונדה ומפתה

שהעמידה לחבר שלכן את הזין כשראיתם סרט שלה ביחד,

ובעצם היא מסתובבת עם צלוליט עודף וציצי נפול בתמונות יומיומיות?

אל תגידו לי שאתן מאמינות לכל מה שאתן רואות בעיתון?

היא הייתה מתה בעצמה להיות חצי ממה שהיא נראית בתמונות מלוטשות.

 

עוד דוגמאות? קדימה,בואו נכפיש כמה כוסיות,אולי זה יעודד אתכן להכניס משהו לפה

(חוץ מאיבר מין זכרי כלומר ).

פמלה אנדרסון? פצצת סקס עם זוג נכסים בלתי מעורערים,

יותר נכון נקבה מזדקנת עם גזרת תפו"א ובטן שלא תבייש בחורה בהריון מתקדם.

 

זוכרים את האחות ה"כוסית" של פריס הילטון,ניקי?

עם איך שהיא נראית,לא הייתי יוצאת מהבית בביקיני.

 

ואפילו ל"מושלמת שבמושלמות",הרזונת האולטימטיבית,

זו שמככבת בכותרות הבלוג שלי כבר זמן רב ובשלל עיצובים,זו שמענה עצמה בהירואין וקוקאין ושאר רעלנים כדי להישאר רזה באופן בלתי אנושי ולהחזיק בתואר החולני שלה-קייט מוס.

גם לה יש קצת בטן מחוץ לאור הזרקורים,אז פשוט מורידים לה אותה בפוטושופ,קלי קלות לא?

קייט מוס נעה תמיד במשקלה מטה ומעלה במיוחד בתקופות בהן היא נכנסת למרכזי גמילה מסמים,המשקל ישר מטפס למעלה.

לא תמיד היא רזה כל כך,לפעמים היא מפוטמת באופן נחמד.

לא חוכמה להיות רזה אם את תלויה בתזונה על בסיס קוקאין כל היום.

 

אני לא באה מנקודה של ביקורת כלפי אנורקסיות או בולימיות,הן מודעות בעצמן לנזק שהן גורמות לעצמן,ועד שהן לא ירצו לעזור לעצמן(כי הן באמת לא רוצות להשמין),אף אחד לא יוכל.

בטח שלא אני.

 

 

נשים באשר הן,מוטרדות ממראן החיצוני והחברה הצרכנית של היום עם אופן הפרסום שלה,

מאכילה את הנשים ביותר ויותר חרא.

ואנחנו? קונפורמיסטיות עד אין קץ,בולעות את הבולשיט שלהם עד הסוף עם כפית וגם אומרות תודה.

אז אל תגידו ששוביניזם מחייה אנורקסיות,

האסטרוגן המזוין שזורם לנו בדם גורם לנו להידרדר להפרעות אכילה,אפילו קטנות.

אנחנו נשקלות,נמדדות ויורדות במידות,כולנו.

כולנו סופאות קלוריות,לפחות שנה מהחיים,כולנו מופרעות בפנים,

כי אנחנו נשים,אנחנו צריכות פידבק על ההופעה החיצונית שלנו,

לחלקנו יש גבולות מטושטשים,זה ההבדל.

הבעיה היא שחלקנו מתערערות ומאבדות את הפוקוס.

 

אולי יום אחד,מישהי או מישהו יעשו משהו בקשר לכדור השלג הזה שהולך ומתעצם וסוגר עלינו,

כדור השלג שמכתיב את מצעד הרזון המטורף הזה שהתפשט בכל מקום.

גברים תמיד מגיבים לאנורקסיות ולבולמיות בכתבות האלה שמפרסמים עליהן,

שהם אוהבים אישה עם בשר,שרזה זה לא יפה,שהן חולות ושבנים רוצים בחורה בריאה שאוכלת,

אז למה לעזאזל גברים מתפלצים ונכנסים להתקפי חרמנות על

כשהם מביטים באחת הבנות שהצגתי למעלה כשהן חצי ערומות על השער של "לאישה",

שהאייר בראש של פוטושופ הביא אותן למושלמות על טבעית?

תחשבו פעמיים על המעשים שלכם,לפני שאתם מגיבים לבנות צעירות עם הפרעות אכילה,

שהן דפוקות כי רזה מדי זה לא יפה.

אולי יום אחד יפרסמו שמפו בלי גפרורית עם זוג ציצים,אלא עם בחורינה עם קצת תחת וציצי-

ולא אני לא מדברת על בחורה מלאה,אלא רק על בחורה נורמלית.

בעיניי רזה זה יפה,אבל רזה וגוסס לא ממש בא בחשבון.

 

ומה אני חושבת? הממ...באופן אישי אני בעד בריאות,תהיו בריאות,

אם אין לכן מבנה גוף צר אל תהרגו את עצמכן בשביל להגיע אליו,

אבל מצד שני אל תמלאו את הגוף בחרא ותשמינו.

תהיו במשקל תקין,תהיו חטובות מאוד ושריריות במקום שומניות.

תהיו פעילות ותאכלו בריא.

זה לא מתכון לדיאטת בזק,אבל זו הדרך הנכונה,שהרבה פעמים גם אני בעצמי לא ידעתי ללכת בה,

והרבה פעמים גם אני נוטה לצד אחד יותר מלצד אחר,

אין מה לעשות אף אחת מאיתנו לא מושלמות וגם לי יצא לעמוד מול המראה ולהגיד

"השמנתי,אני פרה,מחר דיאטה" זה לא מחזיק הרבה זמן כי זה בולשיט ולפעמים שוכחים את זה.

תכניסו לראש שאין דבר כזה להיות פרה מתחת ל50 קילו,וגם עד 60 קילו זה לא פרה.

אם אתן מעל 60 קילו,ואתם פחות מ1.72 תתחילו להזיז את התחת כי זה כבר לא "בריאה וחטובה".

 

מקווה שהמסר הועבר למרות הפוסט הארוך,ולמרות ההיסחפות שלי מהנושא.

חשוב שתדעו שגם אם אתם מעבירים ביקורת על בנות עם הפרעות אכילה,

תבינו שלרוב אתם(החברה)

הם אלה שגורמות לכך להתפרץ.

תפנימו שבכל בחורה יש חלקיק מופרע שרק רוצה להיות מושלם,

וגם בכל בחור יש את אותו חלקיק.

הפרעות אכילה זה לא רק לבנות.

 

תמו'ש רצינית קצת לשם שינוי.

סוף שבוע טוב שיהיה לכם אנשים,תשמרו על עצמכם ונסו לא להרעיב את עצמכם עד יום כיפור הבא.

אוהבת

 

שמור   בטל

נכתב על ידי תמו'ש, 19/10/2006 01:21, בקטגוריות רצינית? אני?? כן!
95 דיסקוסים   רוצה לדסקס?     הצג דיסקוסים     0 דיסקסו עליי     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של slim tom ב-4/11/2006 21:26

---

-חיוך מבויש-

לא כתבתי מעולם פוסט על עצמי.

את התקופה,שבה לבלוג שלי הייתה פופולריות כמעט כמו למפלגה הליברלית באיראן

 וליגת הפמיניסטיות בערב הסעודית,אני לא מחשיבה.

ההכרה הניכרת שלה זכה הבלוג הביאה לפיבלושן של תיאוריות פרוידיאניות על בטן וציצי,ושאר השקפות מטביעות חותם שלא יביישו גם את הרצל,חוזה מדינתנו.

 

טוב,פתחו שולחן,קצת קפה,עוגיות או משהו....זו תהיה החפירה הפרטית שלי.

(בחפירה הבאה אני מבטיחה להכין לכם קפה ולאפות לכם).

הרי לכם,תמו'ש בראשי פרקים.

 

אופטימית מדי...

יש יצורים בלתי מובנים,שגדלו ביערות הגשם של ברזיל,האופטימיים.

הם מאמינים כי לכל דבר יש סוף טוב,כל גבר זוכה בכוסית בשלנית,כל ארון יתמלא בקולקציות אביב של פראדה וכו'.

אני אופטימית.

אני אופטימית לרמה מזעזעת,כל דבר אצלי חייב להיקשר בהרמוניה לדבר אחר,

כל מי שמספר לי על בעיה מקבל הערה חיובית וחיוך ש"בסוף הכל מסתדר".

כן,זה משפיע על כושר השיפוט שלי,אבל אני אופטימית מעוורת שגם אם האסון יפול עליי משמיים אני לא אראה אותו.

האמת,זה מאוד נוח,חוסך אלפי שקלים על גראס זול,והרבה פחות נזק מוחי.

אני פשוט מחויכת באופן טבעי=)

 

תיכוניסטית בהפרעה.

אני לא תלמידה רגילה.

אני תלמידה מעצבנת,אני מציקה לסגן המנהל,מתחכמת עם רכזת השכבה,

תמיד מותחת את הגבולות יותר מדי,סתם מנצלת יכולות דיפלומטיות.

כולם מכירים את תמי ספיר בסגל המורים,לרוב הם יודעים להגיד,

"תלמידה טובה ,פוטנציאלית במיוחד..אבל איזה פה יש לה..."

אכן אני חצופה להחריד,(את מברכת מורה על המצב רוח הטוב שלה ושואלת אם

היא קיבלה מבעלה בלילה הקודם והמניאקים לא שוכחים לך את זה).

אחרי שנים (מכיתה ז' בערך) שהתכחשתי לכל סמכות בית ספרית,

לקחתי את עצמי בידיים השנה והתחלתי לבוא עם חולצת ביצפר,עם תלבושת לספורט,

לא מבריזה יותר,ומנסה לעשות שיעורים(פעם בשבועיים).

את היכולת שלי לתחמן את בית הספר הוכחתי כמה פעמים כשדחיתי מבחנים במו

 ידיי נגד סגן המנהל הקשוח,שיחררתי חצי מגמה הביתה ב10:00 במקום ב

16:00 עם מעט יוזמה ושכנוע...ואני מניחה שהם סולחים לי כי הציונים מראים אחרת.

 

משוגעת בתאכלס.

אני לא שפויה.

אני מחליפה מצבי רוח כמו פגי בנדי במחזור,אני לגמרי קיצונית בדעות שלי אפילו יותר מאריק שרון,אני מפרגנת עד זוב דם,כמעט כמו ביבי ביום טוב.

אני יכולה להיות רגישה על סף דמעות(אישה שכמוני),ויכולה גם לפרוץ בהתקפי עצבים

 שלא יביישו מרוקאית אסלית בעת ההכנות לערב שבת.

אני מוציאה דברים מהפה שלי שאין להם לא פשר ולא קשר, "פרפר שמן" למשל,אבל למרבה הפלא,הציבור הרחב מקבל אותם בהבנה חסרת גזענות.

חסרי שפיות הם כמו בלונדיניות-פשוט נהנים יותר.

אני לא סובלת מאי שפיות,אני נהנית ממנה.

 

קריזיונרית.

אני חולת עצבים ברגעים מסוימים.

אני מתעצבנת משטויות,לפעמים ההתקפי קריזה שלי עובדים טוב יותר מכל ואליום

כי הם פשוט משחררים הרבה מאוד לחצים.

אני אופטימית וקריזיונרית רק כדי להימנע מערבוב חומרים כימיים,הבנתי שואליום

לא הולך טוב עם סמים הזייתים.

הקריזות שלי מספקות הומור טהור לפעמים,הרבה מהדברים המצחיקים שיוצאים לי מהפה הם כנגררת של עלייה חדה בשיעור הפיוזים שנשרפים לי במוח בשניה.

כמה ירידות ציניות והתקלות סרקסטיות על מישהו ואני מחויכת שבועות ;)

 

רכושנית.

מה ששלי שלי,ומה ששל ההורים שלי גם שלי.

אני עצמאית,אני עובדת,אני חוסכת כסף כמו ילדה טובה.

אבל....זה לא מספיק לי,אני סוחטת מההורים כסף לבגדים,ליציאות,

לרשיון נהיגה(בקרוב).

אני ממש מגעילה,בכל מה שקשור לדברים שלי אני פשוט דוחה.

גם חבר שלי הוא רק שלי(קנאית שכמוני).

אני גם דורשת שהתסרוקת שלי תהיה מקורית ורק שלי,

סגנון הביגוד שלי(אני שונאת שאנשים לובשים את אותם דגמים כמו שלי).

פאק אני כזאת גועל,ולכן עדיף שאני אהיה גועל יחודי,

חבל להציף את העולם בשוביניסטיות קטינות ובעלות אגו מנופח=).

 

מבריזנית פטאלית לשעבר.

מכיתה ח' ועד כיתה י',הייתי מבריזה מ80%-90% משעות הלימודים.

הייתי מתחילה את הבוקר מאוחר,מסיימת את היום מוקדם,

לפעמים לא מגיעה לביצפר בכלל במשך שלושה ימים.

איימו עליי עם קצין ביקור סדיר כל כך הרבה פעמים,ובמשך 3 השנים האלה,

אמא שלי לא ידעה מכך חצי דבר.

בשנה שעברה,חיברתי כמה חופשות מגן יחד עם חופשת הפסח ויצאתי

לחודשיים שלמים של חופש יזום,זה היה חלומי.

טכניקות ההברזה שלי הן מהמפותחות בעולם,והאמת,פיתחתי התמכרות לכך.

השנה,לקחתי את עצמי בידיים והרגשתי את הכאב הנורא הזה שפשוט אסרתי על עצמי להבריז.

חוויתי "קריז על יבש" בחודש ספטמבר,גמילה פיזית באוקטובר,תופעות לוואי בנובמבר..ומאז אני ממש חומר לקבוצות תמיכה.

שלום,אני תמי,ואני מבריזנית.

-אוהבים אותך תמי.

 

מאוהבת בעומר אהובי...

יש צורך להסביר?

אנחנו ביחד שנה ו8 חודשים,אין אפילו מה להתחיל לתאר למה הקשר הזה מיוחד עבורי,

כי זה פשוט ישעמם לכם את התחת שעסוק בלחמם את הכסא,אז אני לא אחפור,

בפעם הבאה שאני אחפור,זה כנראה יהיה הקבר של עצמי.

 

חולת כדורגל איטלקי.

אני חולת כדורגל בכללי.   (בנות מוזמנות לדלג על פסקה זו=)

מאז מונדיאל 98 (תודה לג'ואב)ממשחק הפתיחה של ברזיל וסקטולנד,התאהבתי.

כיום אני חובבת כדורגל ספרדי-איטלקי-אנגלי בעיקר.

אבל באיטליה, אין מה לדבר על שתי אהובותי יובנטוס ומילאן.

ואם שמתם לב-שמילאן מנצחת יובה בירידה ולהפך. (אנג'לוטי התחמן).

שחקנים אהובים:רונלדיניו,פאבל נדבד,כריסטיאנו רונלדו,קאקה,אטו.

 

פנאטית מכוניות.

אהבתי ותשוקתי הרבה מכל. (בנות,דלגו גם כאן=)

אני שקועה עמוק בעולם של כרום מגנזיום,מנועי טורבו,אגזוזי לחץ ושאר שיפורי רחוב אקזוטיים.

אם המילה "כוחות סוס" מחרמנת אתכם,הצטרפו למועדון שלי.

רכבים אהובים:אסטון מרטין,פרארי ספיידר,מרצדס מקלארן,טויוטה סופרה.

 

חולת ריקודים.

בלט בגיל צעיר,ג'אז מתקדם במשך השנים,והרבה הרבה כשרון שלא יצא לי לממש.

אני פשוט עסוקה מדי היום כדי להתחיל ללטש פינות ולהירשם בסוכנויות,

אז אשאר עם התקווה להשיג לי איזה טור אישי בבלייזר=).

 

אגואיסטית.

מודה בזה בפה מלא.

אני חושבת על עצמי לפני כולם(עומר היחיד שהצליח לגזול ממחשבתי אנרגיה

ולחשוב עליו קודם).

כל הזמן רק חושבת מה ישתלם לי יותר,מה יתאים לי יותר,ואיך כל דבר שמתרחש משפיע עליי.

אחח טבע האדם...can you blame me?

 

 

עקשנית.

תמיד,תמיד,תמיד משיגה מה שאני רוצה.

אלא אם כן ההתמקחות היא עם בורא עולם,עם כל השאר אני מתמודדת מצוין.

עקשנית כמו פרד שקונים במעלה גבעה נטושה בטיבט,לא מוותרת כמעט אף פעם לאף אחד.

לא יודעת למה אני כזאת,גדלתי כילדה מפונקת להחריד(בת זקונים),אז נתקעה לי בראש המחשבה שהכל מגיע לי,ואני משגעת פילים עד שאני משיגה הכל,כי אצלי בראש

אני פשוט משכנעת את עצמי שמגיע לי.

 

 

שאפתנית.

תיכננתי את החיים שלי בגיל 5.

ידעתי שהם יכללו הרבה לימודים,השקעה,מעט פרוטקציה משפחתית,

קיק קטן של המראה ,ואז כסף גדול.

ובכן,כיום אני רואה את עצמי בכיוון תקשורתי,

ואם הכל ילך כשורה והבלוג הזה יהיה קיים עד אז,

אתם תחזו בעקשנות שלי משיגה (כרגיל) עוד מטרה.

למישהו יש פרוטקציה בבלייזר? אני חייבת להעסיק את עצמי בינתיים=)

 

שוביניסטית.

כי ככה.

שוביניזם קדם לפמיניזם.

פמיניזם הומצא ע"י נשים שחשקו בשיוויון זכויות וברגע האמת שהן נדרשו למלא אותו הן השתפנו.

אנחנו(נשים) לא צריכות שוויון זכויות כי אנחנו לא מסוגלות להתמודד איתו.

זה לא אומר שאנחנו חלשות זה פשוט אומר שלאינטילגנציה שלנו יש מטרות אחרות בעולם.

 

שטחית.

 

אני מאוד שטחית כלפי חוץ.

אני שטחית כי אני רוצה להיות שטחית,יש אנשים שלא מסוגלים להתמודד עם רמת

זיוני השכל העמוקה שלי לגבי החיים אז אני אחסוך מהם תאוריות פרוידיאניות ומסקנות נרכשות מהחיים,ואברבר על תיקים ונעליים ולק לציפורניים.

אני מטפחת את המראה שלי וכלפי חוץ אני שטחית וחלולה.

לומר את האמת,זה כל הכיף:להראות כל כך שטחית ומרוכזת בעצמי,

אבל כשצריך,לדעת לשלוף את הקלפים הנכונים..(למה אני מספרת לכם את זה? =)

 

רגישה.

אני נפגעת מאוד בקלות.

יש לי תכונה מאוד נחשית(מלשון נחש) באופי,

אם אדם מכבד אותי אני יכולה להיות הכי מותק שבעולם כלפי הבנאדם.

סה"כ יחס גורר יחס,רק שאני מתגמלת פי שתיים יחס טוב אליי.

אני תמיד עוזרת,מפרגנת,תומכת בהכל.

אם אדם פוגע בי אפילו מעט,אני נכנסת באמאמא של הבנזונה שהפליצה אותו לעולם.

אנשים שהתנסו בעצבים שלי יודעים שאני לא נחמדה אם אני רוצה.

אני הופכת לחתיכת גועל בגובה 1.75,שיכול להוציא תנשמה גם למשורינת כמו לימור לבנת.

אבל רוב הזמן אני כזו פרפרית מפרגנת אפופה בענן של גראס דמיוני ובהיי תמידי.

אני מתפלאה שלא נקרעו לי הלחיים מרוב שאני מחייכת כל הזמן,בלאט.

 

נושמת וחיה על תשומת לב.

אוי,נורא אוהבת צומי.

מכל הדרכים והבחינות(חוץ מהבעות החיבה הערסיות למיניהן).

צומי זה כיף.דובי-אכפת-לי שכמוני.

 

שמה זין.

אבר המין הזכרי,אמנם אין לי אותו בחזקתי המיידית,

אבל אני יותר ממוכנה לשים אותו על כל מי שמתנשא מעליי/נוהג בייפות נפש מחליאה שמאפיינת את טומי לפיד בראיון אצל הבן שלו.

 

ביץ'? אני?

כשצריך,כן. ואני נהנית מזה.

לא כל כך קשה להיות ביץ',אבל להיות ביץ' לפי החלטה זה כבר עניין אחר.

שוב,הקונספט הזה של פידבק כלפי התנהגות של אנשים אחרים תופס כאן משמעות.

אדם נחמד לתמי = תמי נחמדה פי שתיים.

אדם לא נחמד לתמי = תמי ביץ' כפליים.

יש מבין?

 

לסיום,אני תמי,אני כותבת את כל השטויות שאתם נהנים לקרוא(ואני מוחמאת כל פעם מחדש שמישהו קורא ומגיב),נעים להכיר אותכם.

 

אל תשפטו אותי,רבים ניסו,זה פשוט לא עובד.

אני חסרת תקנה.

 

 

אוהבת,(עדיין אוהבים אותי?),תמו'ש.

שמור   בטל

נכתב על ידי תמו'ש, 17/3/2006 15:50, בקטגוריות רצינית? אני?? כן!
133 דיסקוסים   רוצה לדסקס?     הצג דיסקוסים     1 דיסקסו עליי     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של אדם ההורס ב-5/4/2006 20:06

---

"האיש" במרכאות כפולות.

אתם זה אתם.

אני זה אני.אתם כבר יודעים את זה.

אני לפעמים מדברת שטויות ולפעמים קצת רצינית.אבל הפעם-רצינית.

 

האיש?? רבין.

עשר שנים לרוצחו.מחר(יום שני) יתקיים טקס לזכרו של רבין כמו בכל שנה.

ואנחנו,תלמידים שלא יודעים הרבה על רבין ומעשיו לא ממש מבינים מי היה רבין באמת ומה הוא עשה.

 

איש צבא,רמטכ"ל וראש ממשלה בכהונה שניה.

אבל אני אישית לא מאמינה בסופרלטיבים שהרעיפו על האיש רק משום שנרצח.

הוא הפך להיות "האיש" רק אחרי שנרצח.

במשך כהונתו השנייה לא היה סוף לביקורת נגדו,והאמת? קצת בצדק.

 

פוליטיקה באשר היא,היא נושא כאוב,במיוחד כשרצח הוא אחד העניינים הקשורים בה.

אבל לבנות דמות אדם כל כך מופרזת ב"צדקתה" רק כדי להבהיר לאנשים שהאדם נרצח על דעותיו,זה כבר מוגזם.

באשר לסיבות הרצח,אנחנו גם ככה בשאלה אחת גדולה עם כל ה"גילויים" החדשים שעולים והעלילות על השב"ק והשאר.

 

תסכימו איתי או שלא,אבל אני אישית לא מאמינה בפוליטיקה.

לא מאמינה בראשי ממשלה שמספרים אודותיהם כאילו היו קדושים מעונים,זה לגמרי לא לענין.

יותר מדי דם נשפך,יותר מדי הסכמים מפוקפקים,יותר מדי ניגוד אינטרסים.

 

אני אפילו לא אומרת מילה על ירושלים.על פיגועים כמו הפיגוע הגדול בצומת בית ליד.

אני לא משתמשת במילה שמאלני.

 

אין ימנים,אין שמאלנים.יש רק צביעות.

התנתקות?? למה לא,תרצחו גם את שרון.

 

כנראה שהרצח הזה היה מה שהשאיר את ירושלים בידינו.אבל שוב,הנסיבות הן לא הנקודה.

חשוב תמיד לומר שהאדם נרצח על דעותיו והשקפותיו,אבל צריך לדעת לבחון את ההשקפות הללו לעומק.

 

קראתי קצת על "האיש" לפני שפתחתי את הפה שלי.

אמנם לא יותר מדי התעמקתי אבל את העיקרים מהעניין הוצאתי.

 

הוא דגל בהשקפות של חברה רוחנית,טבעית..בקיצור,לא כל כך ריאליסטי.

השינויים בחייו גם הם דרסטיים-במלחמת העצמאות אמו עליו שהוא מוביל את הצבא למלחמה.

בכהונתו השניה הוא כבר רצה למכור הכל בשביל "שלום נקי ללא שפיכת דמים".

 

יהיה אשר יהיה,אני לא אנקוט עמדה.

תחסכו ביקורת שלילית נגדי,כי אני לא כותבת כדי לקבל אותה.

זאת דעתי על העניין וכל שנה רציתי לחלוק אותה עם מישהו איך שהוא בזמן הזה שכולם נכנסים לעניין הטקסים וההיסטוריה של רבין.

 

שורה תחתונה?

 

 אל תערבבו לעולם בין דעות לבין מעשים,המעשים הם גבול שאסור לעולם לעבור.

למרות שאנחנו כולנו יפי נפש לכשעצמנו,החברה מלאה ברפש.

רצח ראש ממשלה?

כמו שאומרים,לא בבית ספרנו.

זה כבר לא אנושי.

עם שלא יודע להיות אנושי ורוצח בין אחיו רוצה שלום??

עם שחווה חילוקי דעות כל כך עמוקים,רוצים שלום??

יש לכם רצון טוב.תמשיכו לרצות.

 

אין ימנים,אין שמאלנים.יש צביעות.מעל לצביעות דם נשפך.

את המסקנות כל אחד יכול להסיק לבד.

 

יומטוף אנשים.

חזרתי:)

 

אוהבת,תמו'ש

<img src=http://img336.imageshack.us/img336/4053/11762398vs.gif>

 

 

דרך אגב,עקב פרישה קטנטנה שלי-אנשים טובים:

<img src=http://img374.imageshack.us/img374/8922/jyf3dj.jpg>

עמית הקטן.אפילו לא חשבתי שהוא קורא אצלי חחח

<img src=http://img161.imageshack.us/img161/3892/fgxj9zv.jpg>

וללה שאני לאהוב מאוד מאוד!

 

תודה שדאגתם!

שמור   בטל

נכתב על ידי תמו'ש, 13/11/2005 14:46, בקטגוריות רצינית? אני?? כן!
92 דיסקוסים   רוצה לדסקס?     הצג דיסקוסים     0 דיסקסו עליי     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של THis Is ME...MAYBE ב-17/11/2005 19:11

---