בר קבועים    הוסף לקבועים שלי    שלח המלצה לחבר    משלוח תמונות לסלולר    לינק ישיר לבלוג    דף כניסה

אין מה לספר, יש אנשים שחושבים שהם מכירים אותי אבל זה לא נכון. הם מנסים להכיר אותי ולהתקרב ואני משחק איתם את המשחק שלהם רק כדי לגלות שמאוחר יותר הם לא מכירים. זה באמת שווה את זה? החיים שלי, גם כן חיים.. אולי בסוף אני אמצא את הסדר שאני רוצה.
כינוי: Oxygen
בן: 43
תמונה
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)

 << נובמבר 2006 >> 
א ב ג ד ה ו ש
      1 2 3 4
5 6 7 8 9 10 11
12 13 14 15 16 17 18
19 20 21 22 23 24 25
26 27 28 29 30    


שיר שתמיד עושה לי טוב
Louis Armstrong - What A Wonderful World


מסרים:
הוסף מסר

הבלוג חבר בטבעות:
« • התואמים • » ±
« טיפוסים של חורף. » ±
« צמחונות » ±




בריאות, כי כבר הגעתי לשפל
ספורט ודיאטה, מלחמה לכל החיים לצערי
לחיות חיים "אמיתיים" (לפי ההגדרה שלי)
להפסיק לחשוב בצורה מקובעת
לא להיות לחוץ מכל שטות
לעוף!

את הצלצול ב8 בערב לקחת כדורים
משחקים ברגשות
צביעות
שקרים
לעמוד במקום
טיפשות
כשעוברים כמה ימים בלי להיות אקטיבי

מיוחדת שלי
חורף
לעשות לאנשים טוב
להוציא חיוכים מאנשים זרים
מקלחת חמה
להכין ארוחות מרשימות
לצלם
בנות..
אלכוהול

A Perfect Circle
Anouk
Cascada
Cradle Of Filth
Dee Dee
Dream Theatre
Evanescence
Fountains of Wayne
Kittie
Korn
Porcupine Tree
Radiohead
Rage Against The Machine
Randy Crawford
Slipknot
דניאל סלומון
קרן פלס

A Clockwork Orange
American History X
Back to the Future
Beetlejuice
Cube
Fight Club
Forrest Gump
Indiana Jones
James Bond
Kill Bill I
Lost and Delirious
Memories of a Geisha
Nightmare On Elm Street
Pulp Fiction
Requiem for a Dream
Star Wars
The Butterfly Effect
The Fifth Element
The Princess Bride
Trainspotting
Twelve Monkeys
What the Bleep Do We Know
Willy Wonka & the Chocolate Factory
חוכמת הבייגלה
מבצע סבתא
11/2006    
".. חלום שהשאיר בי טעם .."
נתחיל מזה שאני שוב אתלונן כמה אני שונא את הכדורים האלה. כל יום.. 20:00 והפלאפון מצלצל. אני מקבל את אותה התזכורת יום אחרי יום מאז סוף מרץ. "לקחת כדורים!" היא צועקת עלי. אני חושב שהמצב לא הולך להשתפר. אני צריך לקבל את הפאקים החדשים אצלי כמו בצקות מידי פעם וורידים בולטים. בא לי לבכות.. זה ישאר איתי לכל החיים, סימן למה שעוללתי לעצמי.
31 ק"ג פחות.. הקצב קצת פחת. בטח בגלל כל מיני ארוחות ופחות פעילות בגלל הפרוייקט.
הכיוון בנתיים זה מה שחשוב ואני לא עולה. מלחמה לכל החיים ואני מתכוון להתמיד בה כי אי אפשר באמת לנצח.
אתמול גם הלכתי לקנות בגדים וזה ארוע מבחיל מבחינתי. אני ש-ו-נ-א לקנות בגדים. לעמוד מול המראה וממש להסתכל על עצמך ולראות איך הכי טוב אתה מכסה את הפגמים.
יש למיוחדת מראה בחדר. יש פעמים שאני מסתכל עלינו ופשוט טוב לי. אני רואה אותה איתי ושניינו מחייכים ואני מחבק אותה מאחור ופשוט נהנה.
תמיד מאחור - תמיד להסתיר. יש פעמים שאני מסתכל ומרגיש דברים שאין לי חשק לכתוב פה.
בכל אופן, לא ממש רציתי לכתוב על זה אבל זה יושב אצלי בראש כבר כמה ימים.

אתמול נסעתי אליה אחרי שלא ראיתי אותה יומיים. זה הזמן הכי ארוך שלא נפגשנו מאז שהתחלנו להיות ביחד.
כל הסביבה רואה את התמונה הגדולה. האמת, גם היא.. אני סתם משחק עם הרעיון ונבהל אבל כולם בטוחים שזה משהו שישאר. שנה מהיום פוסט חתונה?.. חח. הזוי משהו.
כל המחשבה בראש לגבי החיים העתידיים שלי השתנתה. אם פעם היה לי סעיף של לעבור לגור לבד (בפעם השניה..) היום זה לעבור לגור איתה.

ביום שישי אני מוזמן לארוחת ערב אצלה עם כולם. קיבלתי הוראה מפורשת לא להביא כלום וקשה לי להתמודד עם זה :) אני בכלל לא רגיל שמפנקים אותי. זה מוזר לי שהיא מתגעגעת אז היא באה אלי.. מוזר לי שהיא מכינה לי אוכל.. מוזר לי שהיא מזמינה אותי בחוץ ועוד מלא דברים. איכשהו תמיד הרגשתי שזה התפקיד שלי בגלל שאני גבר ובגלל ש.. אולי אם אני אפנק אז "היא" תשאר.
בהחלט טוב לי האיזון הזה.

יש לנו בעיה שאנחנו עדיין לא יודעים לישון ביחד.
ניסינו לעבוד על זה וללכת למיטה כבר ב9 ומשהו ובסוף הלכנו לישון קרוב ל5.. וגם להתעורר אנחנו עוד לא יודעים ואם שמנו שעון ב7 ורבע רק לקראת 8 הצלחנו לצאת מהמיטה.
ממש בעיות של עשירים רק שזה די גומר אותנו =) הגוף בשלב מסויים מתחיל להתלונן.

ויש לי בעיה די רצינית.
באופי שלי אני חייב את החיוך והצחוק מהצד השני.
יש רגעים שהם מקסימים כשאנחנו מתחבקים או מסתכלים אחד על השני ואז מתחיל להיות לי לא נוח. מתוך התת מודע אני עושה איזו פעולה או אומר משהו והורס. דברים קטנים כמו לשלוח יד לתחת או לנסות להגיד משפט מבדר.
רגעים שאני רואה איך היא מסתכלת ואני מסתכל בחזרה נורא לא נוחים לי. אני חושב שבתוך תוכי אני זקוק להם כי זה בעצם אישור. אה כן, אני גם חייב פידבקים כי אני חושש.. חושש שכולם לפני וגם כל האלה מצדדי מוצלחים יותר.
אני מצטער אם אני הורס לה את הרגעים האלה. אולי אני קצת אנוכי כי לי יש את הרגעים שלי.
לפני שהשעון מצלצל.. אני שוכב על הגב עם היד בצד והיא שמה את הראש על שקע הכתף.
היא עוצמת עיניים ומתכרבלת בתוכי. גוף נוגע בגוף.. השלווה ומידי פעם החיוך. הנמשים שלה.. הריח.. איך שהיא יכולה לפקוח בטעות עיניים אם אני מזיז את היד והיא חושפת את עיני התכלת שלה.. איך שהיא מסניפה את הריח שלי.
זה הרגע שלי. כשהיא לא ממש ערנית ואני יכול להתרכז בה.שמור   בטל
    נכתב על ידי Oxygen ב 22/11/2006 16:49
    15 תגובות     הוסף תגובה     הצג תגובות כאן    לינק ישיר לקטע    שלח ל'שווה קריאה'


   
33,838
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לOxygen אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Oxygen ועליו/ה בלבד
2004-2001 © כל הזכויות שמורות ליריב חבוט - emAze