גם אני הייתי אופטימי עד שנמאס לי!


	תמונות מנופש חמצן המהנדס והמיוחדת שלו מראש אני מתנצל כי זה הולך להיות פוסט עם מלא (76?!) תמונות!! יש יותר וכולן מוצלחות ולא הייתי מסוגל לבחור. סתם שתדעו שהציון שקיבלתי על הפרוייקט הוא 96. לא רע בהתחשב שהגשתי במועד ג'. סתם התאכזבתי שהשותף קיבלת את אותו הציון כי המנחה וכולם ידעו שרק אני עשיתי אבל שטויות, שיהנה =) ביום שני החברה הגיעה בשעות הצהריים. נשללו ממני כל סימני הגבריות. הפתעה. אני לא יודע לאן נוסעים, מה בתוכנית ואיך נבצע. היא עשתה הכל.. נאסר עלי להביא ארנק והוצאו לי שטרות מהתיק כי מסתבר שהיא מכירה אותי קצת יותר טוב ממה שאני ציפיתי. נסענו צפונה והדרך יפה. בשלב הזה הייתי בטוח שאנחנו הולכים לעשות קמפינג בכנרת! דיברנו על זה וחשבתי שהנה זה מגיע. לקחתי אפילו בגד ים וסנדלי כנרת. שתבינו כמה אני מרגיש איתה נוח, היא נוהגת באוטו שלי ואני ה"גבר" יושב בכסא שליד הנהג. תמונה מייצגת.. עוד רגע היינו הופכים לגמרי את התפקידים והייתי מניח את הראש על הכתף שלה =) אבל יש יתרונות! ישבתי וצילמתי =) ליד קיבוץ לוחמי הגטאות. אישה מבוגרת בנתיב לידי ראתה שאני מנסה לצלם והיא נסעה לאט ועצרה את כולם בשביל שאני אוכל לצלם =) התלהבנו שראינו הרבה ציפורים. אם רק היינו יודעים שיומיים אח"כ נראה המווווווווון ציפורים... =) היה קצת פקק ובפעם הראשונה ראיתי את המיוחדת שלי מאוכזבת. היא תכננה שקיעה (למחרת היינו שם!). זה רק חידד לי את ההבדל שיש לנו באישיות. אני הייתי מאוכזב וכועס והיא מאוכזבת אבל לא נורא כי יהיו לנו עוד פעמים. האישיות שלנו משלימה ולא מתנגשת שזה מדהים. יש עתיד =) בסוף ראינו את השקיעה על הים מהמכונית.. אני לא יודע איך זה אבל הכל מסתדר. אם בא לנו משהו כל העולם ישתנה רק בשביל שנוכל להגיד כמה מושלם לנו. נסענו צפונה עוד ועוד.. מקומות שאני לא מכיר כבר. ניסיתי לנחש מהשילוט אבל זרעית ויערה לא אומרים לי הרבה. נסענו לשומרה. בתוך הקיבוץ (מושב?) החשוך הגענו לשביל וחנינו ומשם המשכנו לצימר.. בקתת עץ מדהימה! קיבלה אותנו אוולין שהייתה חביבה ביותר. לבבית ומסתבר שהן דיברו בינהן והיא ספרה לה שהיא עושה לי הפתעה לסיום התואר. המיוחדת שלי נתנה סימן מאמצע הדרך וכשהגענו כל הנרות דלקו והיה לי בלון "מזל טוב" ושוקולדים וכל טוב.. מבט מהדלת.. אח שחימם אותנו כי היה די קר ואחרי הג'קוזי בכלל קר... (תמונה עם פלש אז יש גוונים שונים) הג'קוזי הע-נ-ק עם החלון החד כיווני =) בשלב הזה עוד לא ראינו את הנוף כי היה חשוך. (הגינה הייתה מוארת יפה אבל התמונות לא יצאו טוב בחושך) שולחן מעץ עם פירות... פינוק! מיטה עם עלי ורדים כי דביקים זה אנחנו!! אפילו קיבלנו נעלים והיו חלוקים ו.. לא יודע, הכל היה פשוט מושלם מבחינתי. מזל טוב מהנדס שכמותי =) והיה יין, וקערה עם שוקולדים וסוכריות ועוגיות ובמקרר היו תותים וענבים וקפה-תה ודי וי די ו... בקיצור, מלא השקעה ומלא אהבה והכל כ"כ מושלם. בחיים שלי אף אחת לא עשתה משהו שמתקרב לזה. ההשקעה.. האהבה.. 2 לילות. בלי לחץ רק אני והיא ביחד. קבענו ארוחת בוקר ל10:30 שזה פינוק אמיתי. בשלב הזה חזרתי אחורה. אם חשבתי שאני עכשיו פשוט אוהב גיליתי שחזרתי להיות מאוהב. פרפרים בבטן וכל ה"חרא" הזה. אני והיא ביחד.. נופש מכל העולם. הפלאפונים על שקט ונחזיר צלצולים כשיתחשק לנו. היא נתנה לי מתנה של תחילת החיים. נגמר התואר ורגע לפני החיים, נשימה עמוקה איתה. בחיים שלי לא הרגשתי כמו שאני מרגיש איתה. אני חי בחלום מאז שאנחנו ביחד מה שגרם לי לעשות את הדבר הבא.. 10 שנים שאני צמחוני. בריא לי לאכול בשר.. אבל אני לא מסוגל. מגעיל אותי! לא משהו אידיאולוגי אלא פשוט מגעיל אותי לאכול משהו שזרם בו דם והיה חי. מגעיל או.. הגעיל? נכון שניחשתם לאן זה הולך? אמרתי לה שהגיע הזמן שנמצא לאכול עוד דברים.. דווקא בגלל שאני חי בתוך חלום ובאמת מרגיש כאילו מה שעובר עלי הוא לא אמיתי, דווקא בגלל זה אני מסוגל לעשות את הצעד הבא.. למקום קוראים "ברגוטה" והוא נמצא בנהריה עוד לא סטייקים כי.. בשר. לא רוצה להרגישים סיבים. טחון יותר קל.. 330 גרם של המבורגר ובצד גווקמולה בשביל לכסות כמה שיותר =) אחרי הביס הראשון, היא שאלה אותי איך זה.. עניתי "כמו טבעול" והיא צחקה עלי. הייתי קצת בהלם שעשיתי את זה ולא הקאתי. טעים? אני עוד לא בשלב שנהנה לאכול בשר. זה.. בשר. עברתי על כמה תמונות שהיא צילמה אותי וזו התמונה שאני נראה בה הכי פחות מסכן. מסתבר שלאכול בשר זו עבודה קשה. חזרנו בלילה רצוצים ורק רוצים ללכת לישון. בראש זה קטע שאני לא באמת אכלתי בשר! אני עדיין צמחוני.. הגוף שלי בקטע של "מה הכנסת לי עכשיו? מה אני אמור לעשות עם זה?!" קמתי בבוקר והמיוחדת כ"כ מתוקה. ישנו טוב.. מחובקים ומכורבלים אחד בשני. נתתי לה לישון.. בצד השני השמש האירה את הביקתה יצאתי לגינה והיה קר ופשוט צילמתי כמו מטורף כי הכל היה כ"כ יפה! מבט מהמרפסת. ארוחת הבוקר הגיעה מושלמת אלא מה.. את הקפה שתינו בג'קוזי כי.. כי זה אפשרי. חביתה וגבינות ולחמים וקיבות ומתוקים וסלטים ו.. גרר. בחרנו לשבת בחוץ..מסכנים. לאכול ארוחת בוקר כשמסביב יש את זה.. =) אחרי הארוחה מהאוחרת והפיצוץ (לא אכלנו כלום עד הערב..) היא המשיכה. תוכנית אומנותית. ספר טיולים שמתאר מקומות יפים והלכנו אליהם. הכל רגוע.. מתחילים את היום בצהריים בידיעה שאחרי הצהריים כבר מחשיך. נופש אמיתי! בדרך לשם ראינו פרה שהסתכלה עלי במבט מאוכזב. אכלתי את החברה שלה אתמול =( הגליל המערבי יפה. אני מרגיש כמו תייר עם המצלמה. מצלם ונאנח כמה יפה כאן וכמה שאני מטורף עליה. היא אירגנה והיא מסיעה והכל היא.. אני רק צריך להנות. הגענו למונפורט. אגם מלאכותי יפייפה. פעם הייתי אומר שזה סתם מבאס. נו.. הגענו. מה עכשיו? צריך ללכת???.. ללכת זה לא כיף אבל מדובר בחמצן החדש אז הלכנו מסביב יד ביד והכל מטופח.. אה, כשצילמתי את הברווזים בא אחד ענק.. טיפס על האבנים והוא היה הכי גדול שם. הוא רדף אחרינו! הוא לא אוהב אותנו :( תגידו לו.. תראו איך הוא כועס!! הוא צעק עלינו.. משם נסענו לראש הנקרא. לסלע הלבן. הלכנו לרכבל אבל בדרך רואים את כל רצועת החוף. השמש כבר התחילה לרדת ולהיות יפה על המים.. ירדנו ברכבל למטה התחלנו לטייל שם בין הנקיקים והים עם השמש בתוך המחילות נראה כחול כ"כ יפה. היינו לבד. רק אני והיא בתוך כל המקום הזה! שום רעש.. כלום. המשכנו לטייל ויש מקומות שהסלע הלבן וים יוצרים ניגוד כ"כ יפה משם נסענו למערת הקשת ליד אדמית. מסלול מעגלי של שעה ודרגת קושי קלה (לפי הספר). לא היה קשה במיוחד והתאמצנו להגיע לשקיעה. היו קטעים שהיינו צריכים לטפס על סלעים ואז חשבתי על הקריש. איך עד לא מזמן לא הייתי מסוגל ללכת בכלל! ואז חשבתי שלפני הקריש בכלל לא הייתי מסכים לעשות מסלול שלא כוללים נסיעה באוטו עד למיקום המדוייק. מערת הקשת. עמדנו עליה =) הגענו לקצה הצוק והסתכלנו על השקיעה המדהימה מעל כל הגליל. ממש על הקצה להביט ביום שנגמר והתחיל ביחד. למחרת יצאנו לטייל. הפעם אני וההחלטות שלי. חמצן הספורטיבי, אחרי אתמול, קרא על אגמון חולה (ולא החולה, מסתבר) וקרא שאפשר לשכור אופניים ולהיות ספורטיבים. אז אחרי קימה מאד מאוחרת ועוד ארוחת בוקר ענקית ושתיית קפה הפעם עם הסתכלות על הנוף נסענו. ושוב, הדרך פשוט מדהימה. נסענו ממש במקביל לגבול. הרגשה של חו"ל. המחשבה שיש פעמים שהכל מושלג והסתכלות עליה גרמו לי להתרגש. עוד נהיה בחו"ל ונעשה עוד כ"כ הרבה דברים.. היינו היחידים ששכרו אופניים. בטח שזוגיים ובטח שגם עשו את המסלול הארוך 11 ק"מ. משום מה זה הרבה יותר קשה ממכון הכושר =) כמה התלוננתי.. חח. זה לא היה כזה נורא אבל אתם יודעים איך זה, מתלוננים. היה גם כ"כ קר והצטננתי =( במבט לאחור לעשות את זה עם מכונית חשמלית זה היה פחות כיף. בעיקרון זה שיקום האגם. אחרי שייבשו את הכל, החליטו להחזיר ולהציף חלק מהאגם ואחרי שהציפורים הנודדות החליטו להתלבש על הגידולים בצפון, החליטו לפזר להם אוכל באגמון אז יש מים וטבע ומלא ציפורים ואני והיא על אופניים =) בדרך חזרה עצרנו בראש פינה ושוב אכלתי בשר. היא הכריחה אותי. "פעם אחת ותגיד לעצמך שזאת מעידה, פעמיים זו כבר מגמה!". אולי. =) גיליתי שאני לא אוהב כ"כ טלה ומעדיף בקר. אמרו לי מראש שזה שונה. טעם שונה של בשר אז אמרתי "אוקיי, זה כמו שניצל תירס טבעול ושניצל תירס זוגלובק" ואז המלצר צחק עלי.. אני אוהב אותך מיוחדת שלי =) תודה רבה על הכל. שמור בטל

נכתב על ידי Oxygen ב 7/12/2006 15:12
37 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן לינק ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה'