בר קבועים    הוסף לקבועים שלי    שלח המלצה לחבר    משלוח תמונות לסלולר    לינק ישיר לבלוג    דף כניסה

אין מה לספר, יש אנשים שחושבים שהם מכירים אותי אבל זה לא נכון. הם מנסים להכיר אותי ולהתקרב ואני משחק איתם את המשחק שלהם רק כדי לגלות שמאוחר יותר הם לא מכירים. זה באמת שווה את זה? החיים שלי, גם כן חיים.. אולי בסוף אני אמצא את הסדר שאני רוצה.
כינוי: Oxygen
בן: 43
תמונה
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)

 << אפריל 2007 >> 
א ב ג ד ה ו ש
1 2 3 4 5 6 7
8 9 10 11 12 13 14
15 16 17 18 19 20 21
22 23 24 25 26 27 28
29 30          


שיר שתמיד עושה לי טוב
Louis Armstrong - What A Wonderful World



מסרים:
הוסף מסר

הבלוג חבר בטבעות:
« • התואמים • » ±
« טיפוסים של חורף. » ±
« צמחונות » ±




בריאות, כי כבר הגעתי לשפל
ספורט ודיאטה, מלחמה לכל החיים לצערי
לחיות חיים "אמיתיים" (לפי ההגדרה שלי)
להפסיק לחשוב בצורה מקובעת
לא להיות לחוץ מכל שטות
לעוף!

את הצלצול ב8 בערב לקחת כדורים
משחקים ברגשות
צביעות
שקרים
לעמוד במקום
טיפשות
כשעוברים כמה ימים בלי להיות אקטיבי

מיוחדת שלי
חורף
לעשות לאנשים טוב
להוציא חיוכים מאנשים זרים
מקלחת חמה
להכין ארוחות מרשימות
לצלם
בנות..
אלכוהול

A Perfect Circle
Anouk
Cascada
Cradle Of Filth
Dee Dee
Dream Theatre
Evanescence
Fountains of Wayne
Kittie
Korn
Porcupine Tree
Radiohead
Rage Against The Machine
Randy Crawford
Slipknot
דניאל סלומון
קרן פלס

A Clockwork Orange
American History X
Back to the Future
Beetlejuice
Cube
Fight Club
Forrest Gump
Indiana Jones
James Bond
Kill Bill I
Lost and Delirious
Memories of a Geisha
Nightmare On Elm Street
Pulp Fiction
Requiem for a Dream
Star Wars
The Butterfly Effect
The Fifth Element
The Princess Bride
Trainspotting
Twelve Monkeys
What the Bleep Do We Know
Willy Wonka & the Chocolate Factory
חוכמת הבייגלה
מבצע סבתא
4/2007    
חוסר מזל. (או, פעם ראשונה שצחקתי ובכיתי)
חיפשתי אוטו יותר מחודש.
נתקלתי בהמון רמאים, אנשים רעים. מצאתי אוטו ביום הזכרון. יום שני. הוא היה אצלי ואתמול בבוקר עשינו העברת בעלות.
אני בעל רכב. טיוטה קורולה 2001. 60 אלף..
אתמול בבוקר!..
בערב נסעתי לחברה וחזרתי היום. אין אוטו.
גנבו אותו בלילה.

וכבר אין לי כוח!
אין לכם מושג איזה לחץ אדיר זה. בטח שאצלי בבית עם אמא שלוחצת.
היה כ"כ הרבה לחץ שכבר אמרתי שנמאס לי ובמקום לעבור דירה עוד חודשיים חיפשנו דירה לעכשיו.
כבר מצאנו משהו והתלבטתי כל השבת אם לקחת אותה והחלטתי שהדירה מתאימה.
עכשיו אני לא מסוגל לעבור דירה. אני חוזר לחפש רכב ואני חוזר לכל החרא של החודש האחרון.
אני מתפלל שהביטוח לא יעשה בעיות כי עוד לא הספקתי לתת להם אישור של המיגון ברכב.

נמאס לי.. נמאס למיוחדת ובטח שלאמא שלי.
כולנו הפסקנו לעשן אבל עכשיו כשחזרנו מהמשטרה, כולנו באטרף מתנפלים על מכולת ושלושתינו מעשנים וטוחנים שוקולדים.

אמא קצת ירדה מהפסים ורוצה להחליף מזוזה.
האמת, בזמן האחרון אין לי מזל. גם בעבודה משהו הסתבך.
אני נוטה להכנס ללופ של מחשבות מה הדבר הבא שידפק לי.
מצאתי את עצמי היום עובר בין צחוק לבכי וייאוש כבד.

פפפפפ.
בדיוק היא נכנסה וראתה אותי כותב ונתנה לי נשיקה.
עוד מעט אני אכנס למיטה ואלך לישון עם חיבוק ארוך כל הלילה.
קצת להרגע. אני אוהב אותה!

עוד שעה אנחנו "חוגגים" חצי שנה שנראית כמו נצח.
כולם מתעניינים מתי החתונה ואני עונה שקודם אנחנו נעבוד לגור ביחד ואז נראה.
ביננו, (ואני חושב שגם היא יודעת.. את זה היא לא קוראת כי היא הלכה) אני רוצה לחיות איתה חיים שלמים.
אם כל החרא ובאמת שיש חרא אפילו יותר גדול שאני לא כותב עליו, החיים שלי היו פחות טובים בלעדיה. היא נתנה לי המון.

אני לא יודע למה יש אנשים רעים.
באמת שאין לי מושג. למה אנשים קמים בבוקר ואומרים שהנה הם הולכים להזיק לאנשים אחרים. זה משהו שאני לא מסוגל להבין.
כבר ראיתי את האור עם הדירה והכל.. אבל אולי זה רק ידחה קצת.
שמור   בטל
    נכתב על ידי Oxygen ב 28/4/2007 22:48
    18 תגובות     הוסף תגובה     הצג תגובות כאן    לינק ישיר לקטע    שלח ל'שווה קריאה'

מבוגר
מצבי בחיים כמבוגר..
אני נמצא בחיפושים אינסופיים.
אני כבר מכיר את כל אתרי ה"לוחות".

אין מכונית!
יש כ"כ הרבה סוחרים. אנשים רעים! כאלה שינסו למכור לך זבל רק בשביל שיוכלו להרוויח. שקרנים! יש לי סלידה עצומה.
הם עושים כסף מלדפוק אנשים.
אז כשאני מתקשר ושואל אם זה אדם פרטי ומגיע ל"סוכנות" הם אומרים לי "כן, אנחנו סוכנות אבל המכונית היא של אדם פרטי". ראבק, בשביל זה נסעתי ובזבזתי זמן? בא לי לבכות.
האמת, בא לי לדפוק להם מכות.
ערסים.. אני מצטער על הסטיגמה אבל אני מחפש רכב כבר תקופה וכל פעם שאני נתקל בעיר חולון אני חושב פעמיים. כבר נדפקתי שם 3 פעמים.
פעם אחת העיפו אותי ואת אמא שלי כי שאלנו יותר מידי שאלות לגבי הרכב. אחרי שאמרנו שאנחנו רוצים שהמוסך שלנו יבדוק את הרכב אותו "סוחר עם רשיון של משרד התחבורה - טרייד אין רישמי" גירש אותנו. הרכב לא למכירה הוא צעק עלינו. אני לא רוצה למכור אותו לכם. לך חפש.. תמצא פראייר אחר.
למה? למה יש אנשים רעים!!
אתמול ראינו מכונית כ"כ מלוקקת. אם המכונית נקיה מידי זה ישר סימן מחשיד. מי קונה צמיגים חדשים ב800 ש"ח רגע לפני שהוא מוכר את המכונית?.. למה שמישהו יעשה טסט ב1500 ש"ח אם הוא מתכוון למכור את האטו? הוא הרי ינסה למכור אותו לפני הטסט.
אוטו ללא תאונות הוא הבטיח לי. נתן לנו לחכות 20 דקות במגרש חניה של איזה בניין כי הוא בסידורים. מה הסיכוי שבאותו המגרש יחכו עוד זוג אנשים למכונית אחרת וגם להם המוכר יאחר? ואז המיוחדת בכלל מגלה שהשימשה הקידמית סדוקה!!!

נמאס לי.
אני כבר לא יודע איפה אני יכול למצוא אוטו..
אני לא רוצה אוטו מליסינג. אני רוצה אוטו עם 2 כריות אוויר! (תתפלאו כמה מכוניות יש רק עם כרית אוויר אחת!) ואני לא רוצה שידפקו אותי. לא רוצה להתעסק עם סוחרים או אנשים שמוכרים את המכונית של הדוד שלהם.

ועכשיו במקביל לחיפוש המכונית נוספה המשימה של חיפוש דירה!
בנתיים זה לא מלחיץ וזה די כיף לחלום..
אני והמיוחדת עוברים לגור ביחד עוד חודש-חודשיים (בהתאם לדירה..).
יש לי דרישות ואני מניח שאני מוכן לשלם עליהן.
לא תאמינו אבל כבר היו לנו דיונים על כסף והוצאות. זה לא כיף.. בטח כאשר הגישות קצת שונות.

בעבודה.. הכל טוב.
יש המון עבודה וחלקה קצת מגעילה. נמאס לי לתקן איזה אתר שמישהו אחר כתב אותו בצורה גרועה!!!!
עוד מעט הולך להכנס פרוייקט שאני מחכה לו. אני מת לקבל עליו הובלה. יש עוד איזה פרוייקט אחד קטן שאני מוביל אותו =)

אין לי זמן לנשום וזה טוב.
חוץ מהקטע של החיפושים. אני עדיין מחפש זמן ללכת למכון כושר..

ככה רציתי את החיים שלי =) לא פיקניק אבל גם לא משעמם. באיזשהו מקום יש לי בטחון בעבודה ואפילו מידי פעם גם בזוגיות.
עוד חודש יום הולדת 25 וזה קצת מפחיד. אני אהיה קרוב יותר ל50 מאשר ל0..
שמור   בטל
    נכתב על ידי Oxygen ב 21/4/2007 21:09
    3 תגובות     הוסף תגובה     הצג תגובות כאן    לינק ישיר לקטע    שלח ל'שווה קריאה'

יציאת מצרים של חמצן והמיוחדת
אז טעיתי.
במקום ורנה עשינו את טורקיה. במקום 3 ימים עשינו 6...

זה התחיל בכלל בליל סדר! המצלמה מתה לי בהתחלה אז אין ממש תיעוד.
המיוחדת קיבלה סדר פסח של משפחת חמצן כולל הריבים והלחץ של ההתחלה. =)
אני די בטוח שפה ושם היא גם נהנתה מהשירה וכלי הנגינה.. וכמובן האוכל.





אמא מתאמנת =)



חזרנו אלי וסידרנו תיק. זה מרגיש לפני חודשים..
אני חושב שהצלחנו לישון שעה ככה ויצאנו. הטיסה הלוך הייתה ביישנית משהו.. הטיסה חזור הייתה ההפך הגמור. (sxs שזה סוג של.. סקס?)





זה כזה מוזר לטוס ככה. שעה טיסה וזה נגמר. כמו לסוע לירושלים.. שעה טיסה ואתה נמצא במקום אחר לגמרי!
המיוחדת בודקת לאן אנחנו נוסעים..



ואני מרים את הראש וכמעט בוכה.. לפני רגע היינו בישראל ועברנו מעל לים ופתאום יש הרים עם שלג באופק!



התחלנו לסוע לכיוון המלון..
הכל כלול מה שאומר שיש ארוחת בוקר.. ואז יש צהריים ואם אתה רעב אז יש ארוחת צהריים מאוחרת וכמובן ארוחת ערב וארוחת לילה. הכל טעים הכל משמין והכל עם כ"כ הרבה סוגים של קינוחים.. פשוט לאכול ולבכות. (שמחה ועצב).





הגענו למלון והוא כולו מדהים. יושב בין ההרים לים. המיוחדת שוב הצליחה =)
זוכרים? זו הרי הפתעה. חגיגה מוקדמת של החצי שנה שלנו ביחד עם יום ההולדת שלי. אין לי מושג איך אני מתעלה על זה!!!!

המיוחדת מדגמנת קצת את המלון..



נוף לחדר האוכל. אנחנו ישבנו בחוץ על שפת הבריכה מול הים וההרים. (איזה משפט פלצני!!!! תקנאו קצת. מגיע לי..)



לפעמים גם לא ישבנו לבד. (בכל זאת צריך בשר לקבב..)



והבריכה..





ומבט אל חוף הים של המלון.





והנוף מהחדר.. אפילו קלטנו את ערוץ 10 ו 22..





אני חושב שביום הראשון עשינו קצת מנוחה. שינה.. קצת חמאם.. היא אפילו בריכה וסקרנו את האפשרויות. אח"כ התחלנו להרביץ.
היא כ"כ אחרת ממני. היא עשתה (לנו?) המון חברים. היא הכירה המון אנשים כי זה מה שהיא אוהבת. אני אוהב להיות תמיד ברקע והיא כ"כ לא.
משום מה, כמעט כולם חושבים שאנחנו כבר נשואים ואני תמיד עונה שעוד לא או שעוד מעט. הגברים כבר התחילו לתת לי עצות לחיי הנשואין והנשים דיברו איתה על ילדים.

היה איזה מדריך טיולים לישראלים. טורקי שיודע עברית ומציע טיולים שעולים פי 2. אנחנו סמכנו עלינו ולא עליו. בבוקר תפסנו דולמוש (שזה חצי אוטובוס) ונסענו לאנטליה. בדרך אפילו עשינו חברים חדשים.
טיילנו באנטליה.. אפילו נכנסנו ללשכת תיירות והזמנו עוד כל מיני דברים.













לקחנו שייט למפלי דודן. מפלים שזורמים לתוך הים התיכון!
היה קצת חמים ואפילו שמתי עלי קרם הגנה.. בסוף היום הבנתי משהו חשוב מאד לגבי עתידי - צריך לשים קרם הגנה גם על הקרחת!!!! זה קצת מביך להסתובב כולך לבן ודווקא הקרחת אדומה.. אהמ..

















בדרך חזרה הנסיכה מצאה מרכז קניות.. זארה, מנגו וכו'. באמת שאני לא מבין...
(אם תסתכלו טוב, תוכלו לראות אותה מצביעה על זארה)



אני כ"כ שונא לעשות שופינג בקניון לבגדים, בטח שבגדים שהם לא בשבילי. היא יצאה עם רכוש גדול.

למחרת יצאנו לטיול ג'יפים. בשלב הזה ההבנה שבטורקיה אין אלוהים נכנסה עמוק.
אז חיכינו שעתיים לג'יפים.. אז חלק מהג'יפים היו הרוסים.. חלק שילמו מחיר כפול ובכלל לא צריכים רשיון נהיגה. שיהיה.
אנחנו נסענו בג'יפ הראשון אחרי פלרטוט עם זה שמארגן את ג'יפים. (רצינו ג'יפ שווה!) ד"א, הטורקים מאד אוהבים רוסיות. הן בחורות מאד "נחמדות". משפט שנאמר לנו כמה פעמים.
בג'יפ נהג המדריך ברוב הזמן. חוסיין שמו. ביחד איתנו היו עוד שתי ישראליות. בכלל, האיזור הזה היה מפוצץ בישראלים ובגרמנים. הטורקים יודעים לדבר גרמנית שוטפת..
כמעט תמיד פנו אלינו בגרמנית ואני עם הגרמנית העילגת שלי ניסיתי לשוחח. לא תמיד עבד.. בד"כ לא.
חוסיין היה איש מצחיק! נקרענו מהבדיחות שלו ונהנו מההסברים וכמובן שהמילה הראשונה בעברית שהוא למד ממני היא "שלג" כי נסענו אל ההרים ואני לחוץ אם הולך לרדת שלג.. או אם נגיע אליו.. (ירד שלג באותו היום אבל רק ממש בפסגות ואנחנו לא הגענו אליהם).























































למחרת עשינו קצת רגיעה. כל ה"חברים" התלוננו שאנחנו כמעט ולא נמצאים במלון. כל הזמן מטיילים.. איזה כיף זה שתופסים מאיתנו אנשים נמרצים!
בכל זאת בילינו את הבוקר בקניות בבזאר הקרוב. קניתי לי אפילו מתנה מכתש ועלי בשביל לכתוש תבלינים. היא יצאה שוב עם רכוש.
אני סתם עוקץ. אני אוהב לראות אותה נהנת ומחפשת דברים =)
אחרי הצהריים עשינו מסג'. שעתיים של חמאם ואח"כ סאונה ואח"כ פילינג ואח"כ מסג' עם קצף ואח"כ מסג' עם שמנים ריחניים.
בחיים שלי לא הגשתי יותר הומו. =)
אני לא אוהב מסג'. אני עדיין לא אוהב שנוגעים בי ו.. זה גם לא כ"כ כיף. אני אוהב לפנק אבל לא שיתרכזו בי. אבל היה בסדר גמור!! לא סבלתי או משהו בסגנון..

הממ.. ביום שבת חזרנו להיות פעילים ועשינו רפטינג.
אני פתאום שם לב שיש חורים בתמונות אבל לא נורא.. לרפטינג לא לקחתי את המצלמה כי היא הייתה נרטבת אבל עדיין הטורקים האלה צילמו אותנו טוב טוב..
פתאום עקבו אחרינו וצילמו בשביל שאח"כ הם ינסו למכור לנו את התמונות ב4$ לתמונה. בסוף זה ירד ל7$ לשלוש תמונות.
בפעם הראשונה הרגשתי זקן. הייתה סירה של 10 אנשים. אני והיא ועוד 8 ילדים. י"א-י"ב.. חברים כאלה.
קודם כל הם קראו לה אישתי =) דבר שני.. לא יודע, הם הזהירו אותנו מראש שהם הולכים להשתגע והם רוצים להיות ביחד כזה.
הם ניסו לעשות רושם והתבאסו שאין צוקים גבוהים לקפוץ מהם לתוך הנהר. רק 3 מטר ולא 12 כמו שסיפרו להם
מה אתם חושבים קרה בסוף? הם פחדו לקפוץ ורק המיוחדת שלי קפצה =)
גיבורה שלי..

היה די חם בחוץ אבל הנהר היה מלא במים של הפשרת שלגים וזה היה מגניב.
מסתבר שאנחנו מאד אוהבים לעשות רפטינג והלוואי שבישראל היה אפשר לעשות.

ביום ראשון נסענו לקמר. עיר ליד המלון בשביל לעשות השלמת קניות. ושוב יצאנו עם רכוש גדול.. (המטרה המוצהרת הייתה לטייל!)



פצועה שלי..
הכרחתי אותה לעלות על גשר בשביל תמונה והיו שם קוצים.. =(





כ"כ הרבה מלונות ורמה גבוהה. בכל ישראל אין כ"כ הרבה מלונות! בקיץ זה כ"כ בית זונות.. המון תיירים והמון מים.
בנתיים מצד אחד היה ים (24 מעלות בחוץ.. אנשים התחילו להכנס) ובצד השני עדיין שאריות של שלג..
התמונות האלה צולמו מאותו המקום רק בסיבוב של 180 מעלות





חזרנו לארץ ב1 ככה.. עייפים אך מרוצים.
יש לי אלכוהול, אספקה של דאודורנטים ואפילו שוקולדים. מה צריך יותר..



הטיול הזה עשה לנו המון טוב.
אם נעזוב שניה את כל הקטעים שאנשים חושבים שאנחנו נשואים ובאמת שאני מתלהב מזה, אנחנו עוד לומדים להכיר.
זה רק אומר שזה עוד הולך להיות יותר טוב!

אני אוהב אותך דולמושית שלי =)



אין לי זמן ואני חייב למצוא אוטו.
אנשים לא מוכרים את הדגם שאני מחפש ואני לא הולך להתפשר על 2 כריות אוויר (במקרה הטוב!). אני רוצה 4, בטח שאחרי התאונה.
אח"כ אנחנו נתחיל לחפש לנו דירה. הגיע הזמן שנגור ביחד.
שמור   בטל
    נכתב על ידי Oxygen ב 9/4/2007 19:03
    17 תגובות     הוסף תגובה     הצג תגובות כאן    לינק ישיר לקטע    שלח ל'שווה קריאה'


   
דפים: 1  

החודש הקודם (3/2007)  החודש הבא (5/2007)  
33,838
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לOxygen אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Oxygen ועליו/ה בלבד
2004-2001 © כל הזכויות שמורות ליריב חבוט - emAze