בר קבועים    הוסף לקבועים שלי    שלח המלצה לחבר    משלוח תמונות לסלולר    לינק ישיר לבלוג    דף כניסה

אין מה לספר, יש אנשים שחושבים שהם מכירים אותי אבל זה לא נכון. הם מנסים להכיר אותי ולהתקרב ואני משחק איתם את המשחק שלהם רק כדי לגלות שמאוחר יותר הם לא מכירים. זה באמת שווה את זה? החיים שלי, גם כן חיים.. אולי בסוף אני אמצא את הסדר שאני רוצה.
כינוי: Oxygen
בן: 43
תמונה
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)

 << אוגוסט 2006 >> 
א ב ג ד ה ו ש
    1 2 3 4 5
6 7 8 9 10 11 12
13 14 15 16 17 18 19
20 21 22 23 24 25 26
27 28 29 30 31    


שיר שתמיד עושה לי טוב
Louis Armstrong - What A Wonderful World


מסרים:
הוסף מסר

הבלוג חבר בטבעות:
« • התואמים • » ±
« טיפוסים של חורף. » ±
« צמחונות » ±




בריאות, כי כבר הגעתי לשפל
ספורט ודיאטה, מלחמה לכל החיים לצערי
לחיות חיים "אמיתיים" (לפי ההגדרה שלי)
להפסיק לחשוב בצורה מקובעת
לא להיות לחוץ מכל שטות
לעוף!

את הצלצול ב8 בערב לקחת כדורים
משחקים ברגשות
צביעות
שקרים
לעמוד במקום
טיפשות
כשעוברים כמה ימים בלי להיות אקטיבי

מיוחדת שלי
חורף
לעשות לאנשים טוב
להוציא חיוכים מאנשים זרים
מקלחת חמה
להכין ארוחות מרשימות
לצלם
בנות..
אלכוהול

A Perfect Circle
Anouk
Cascada
Cradle Of Filth
Dee Dee
Dream Theatre
Evanescence
Fountains of Wayne
Kittie
Korn
Porcupine Tree
Radiohead
Rage Against The Machine
Randy Crawford
Slipknot
דניאל סלומון
קרן פלס

A Clockwork Orange
American History X
Back to the Future
Beetlejuice
Cube
Fight Club
Forrest Gump
Indiana Jones
James Bond
Kill Bill I
Lost and Delirious
Memories of a Geisha
Nightmare On Elm Street
Pulp Fiction
Requiem for a Dream
Star Wars
The Butterfly Effect
The Fifth Element
The Princess Bride
Trainspotting
Twelve Monkeys
What the Bleep Do We Know
Willy Wonka & the Chocolate Factory
חוכמת הבייגלה
מבצע סבתא
8/2006    
עשיתי את זה
אני בכלל לא מרגיש שמח אבל אני חושב שאני מרגיש קצת הקלה.
אין יותר שטויות.
שלחתי הודעה לג'ול ולאלילה והודעתי שאני מפסיק עם שטויות.
אני יודע שכתבתי כאן המון פעמים שאני אפסיק אבל הנה, הפעם גם אמרתי את זה.

נמאס לי לעשות סתם דברים. יכול להיות שישללו ממני את תואר ה"גבר" אבל כמה אפשר..
תמיד היו בחורות.. תמיד היו הודעות.. תמיד מצאתי את השחרור שלי. זה התחיל להרגיש לי ריק.
גם ככה אני חושב שאני דפוק. יותר מידי משחקי שליטה. הרצון לגרום להן לחצות את הגבול שהן שמות לעצמן.
אני חרא. אבל לפחות הפסקתי לשחק עם בחורות ומין.
אני לא זוכר את הפעם האחרונה שהייתי ככה לבד ואין לי שום רצון לשנות את זה.
קצת שקט לחלאה. סוף סוף!!

אני מצטער אם פגעתי. אני מצטער שפגעתי.שמור   בטל
    נכתב על ידי Oxygen ב 31/8/2006 22:28
    18 תגובות     הוסף תגובה     הצג תגובות כאן    לינק ישיר לקטע    שלח ל'שווה קריאה'

ארמונות בחול ופיצה (תמונות)
אני חושב שנכנסתי לשיגרה עם כל הספורט הזה.
אם פעם פחדתי להזיע, היום אם החולצה לא רטובה כמעט לגמרי אני מרגיש שמשהו חסר לי. זה אחלה אם אני עושה אימון בחדר הכושר ומתקלח ומחליף בגדים אבל כשאני בוינגייט, אני חושב שאני צריך להחליף 3 חולצות וזה די מבאס.
מישהו שלח לאמא שלי מצגת על ברלין לפני יומיים וכמובן שהיא לא תוותר על הטיול לvaterland (באנגלית fatherland..).
עוד פחות משבועיים היא טסה לשבוע ואני תקוע עם הכביסה. אני פשוט גבר טיפוסי ואין לי מושג ירוק איך לעשות דברים למרות שבראש זה די פשוט.. מכניסים בגדים, דוחפים לאיזה חור סבון ולוחצים על כמה כפתורים.
מישהי רוצה לבוא ולעשות לי כביסה? אני לא רוצה להתקע בלי חולצות לספורט!!

אין כוח לכתוב דברים אז פשוט נזרוק המון תמונות יפות.
קמתי ב5. ב6 כבר הייתי במכון לשעתיים וקצת. כשחזרתי אמא שלי בדיוק הייתה בדרך החוצה לאחותה וביחד הן תכננו טיול לחיפה לארמונות החול בתור פעילות לנכדה של דודתי.
הצטרפתי ובהזדמנות זו גם גדלנו לעוד נכד..
היה ארוך וחם ומייגע ו.. איכסה. אבל הארמונות (פסלי חול?) היו יפים ביותר.

הנה הנסיכה הקטנה בדרך.. שוברת לבבות עתידית =)


הלכנו לאורך הטיילת כי לא הייתה חניה.. המשפחה בהחלט לא מסוגלת להתמודד טוב עם חום. חום זה לא אנחנו.. איכס.


הנושא השנה היה "אגדות ילדים".

כיפה אדומה


היער הקסום (?)


פינוקיו


אצבעוני (והנה התכשיט השני עומד עם הכובע הלבן..)


זהבה ושלושת הדובים


עמי ותמי (או הנזל וגרטל בגירסה הגרמנית שגדלתי עליה)


שלגיה


ושבעת הגמדים


המכרה שלהם!


אוקיי, בשלב הזה אני רוצה לישון אז אני אשפריץ את התמונות ותפענחו לבד





















הגעתי עייף. לא אכלתי צהריים אז הכנתי לכולם פיצה פשוטה והמצלמה כבר הייתה בחוץ אז.. למה לא.

מכינים את הרוטב.
רכיבים:
קופסת שימורים של עגבניות קלופות במיץ.
מלח, פלפל, הרבה אורגנו, בזיליקום, כף סוכר בצל, שום וקצת יין. (לפי הטעם ואפשר לעשות את זה גם קצת פיקנטי)


מטגנים את הבצל עד שהוא מקורמל. מכבים את האש ומיד מוסיפים את השום הפרוס.


מוסיפים את כל שאר הרכיבים לפי הטעם ומבשלים על אש בינונית עד שזה מצטמצם. אם לא היו יותר מידי עגבניות אפשר להוסיף קופסא קטנה של רסק.


עם בלנדר סטיק מרסקים את הכל לפי הטעם. לא חייבים.. זה יוצא גם טוב אם מדלגים על השלב הזה.


מכינים את הבצק.
אני יודע שזה לא בצק אמיתי לפיצה אבל אין לי כוח להתעסק עם שמרים וזה יוצא סביר בהחלט.
רכיבים:
קופסה של גבינה לבנה 3%-5%. (אני השתמשתי בגבינה עם זיתים כי חשבתי שזה יצא טעים יותר.. אין הבדל).
3-4 כפות שמן זית ושקית קטנה של קמח תופח (350 גרם).


מערבבים את הכל ביחד ביד בתוך קערה על שהבצק מתאחד לגמרי.


מרדדים. (אני מרדד בין שני דפי נייר אפיה ואני לא מרדד כ"כ דק)


אופים את הבצק בתנור שחומם מראש לחום בינוני-גבוה (~180 מעלות) במשך 7 דקות או עד שזה מתחיל להשחים למטה.
מסדרים את הרוטב, את התוספות וכמובן את גבינת המוצרלה המגורדת..


בתאבון..


בשלב הזה הלכה הדיאטה אבל אני חושב שמותר לי. במקום צהריים וערב חתיכה קטנה.


ובשלב הזה נספר לכם שאני התחלתי ללבוש חולצות שלא לבשתי כבר כמה שנים.
עשיתי את זה! אני חופר עמוק בתור הארון בחיפוש אחר חולצות. נו מור פיצה פור מי.

לילה טוב..שמור   בטל
    נכתב על ידי Oxygen ב 30/8/2006 23:38
    9 תגובות     הוסף תגובה     הצג תגובות כאן    לינק ישיר לקטע    שלח ל'שווה קריאה'

קמפינג בכנרת 2006 (תמונות וזה..)
שלום לכם קוראים נאמנים ונאמנים פחות.
לפני הכנרת רק רציתי להודיע שהברך הסתדרה. ביום שלישי עשיתי אימון כמו פעם וברביעי כבר עשיתי אימון נוסף בחדר כושר.
ביום חמישי נסענו לכנרת לא לפני שקמתי ב5 בבוקר בשביל ללכת למכון ולשרוף עוד כמה קלוריות לפני הקמפינג ואני מאושר.
עוד מעט אני אכנס לשגרה חדשה ובתקווה אני אצליח לשלב עוד כמה דברים שאני צריך.

מזמן לא עשיתי פוסט תמונות ולמרות שקיבלתי תגובות זלזול (אתם יודעים מי אתם ואתם יכולים לקפוץ לי והכל מאהבה כי אתם חברים..) הנה זה מגיע.

איכשהו יצא שכל הבנות הגיעו במכונית אחת ועשו איחור של שעה ודי כעסנו אבל לא התעסקנו בזה יותר מידי.

כאן יש התייעצות בקשר למפה..


הדרך הייתה יפה. לא אכפת לי אבל אני אוהב לצלם תמונות מתוך הכביש. אני אוהב את השילוב בין הנסיעה לנוף

הר תבור


סתם אהבתי את השטחים המעובדים


השעה הייתה צהריים ורצינו לאכול במקום מסויים.
בדרך ראיתי מסעדה שאכלתי בה פעם (צלע התבור) והיות והיינו המכונית הראשונה עצרנו שם ולא במקום שקבענו. (החלטה שתרדוף אותנו בהמשך)
היו אנשים שעשו קצת פרצופים לגבי המקום כי במקום השני (decks) יש בשר "טוב יותר". שיקפצו לי.
אז שילמתי 35 ש"ח על 4 פטריות שמפיניון קטנות ממולאות באגוזים. האמת, אני מרגיש עכשיו יותר טוב עם עצמי שלא אכלתי שם הרבה כי בהמשך הטיול בלסתי.
השרות היה על הפנים והיה די חם אבל מי שאכל (כי היו כאלה שהחליטו לעשות דווקא ולא לאכול שם בתור עיקרון) נהנה. בשר היען מומלץ. (כן, אני יודע שאני צמחוני וכן אני יודע שפתאום יש לי המון סוגריים)

הנה חלקנו משלמים את החשבון


בשלב הזה התחלתי להבין כל מיני דברים לגבי הטיול..
בנות, אין מה לעשות, לעולם תתנהגנה כמו בנות. מלאות באמוציות ודברים עקרוניים וכ"כ מיותרים.
הן יכולות לעשות סיפור גדול מהדבר הכי קטן ולשמור את זה בלב.
אני כ"כ לא כזה. אני בוחר טוב על מה אני מתעצבן וגם אז אני שוכח אחרי 5 דקות. למה?!?!?
ועוד "למה". למה יש לנו דיונים כאלה עקרים. זה מטריף אותי.. רציתי לצעוק בהמון מקרים "די כבר!" כי זה ממש מעצבן להתווכח על כלום או לדון בדברים הכי טפשיים ולא רלוונטים.
לא שזה הפריע.. בתור עקרון זה מעצבן אבל הדברים האלה הם מסוג הדברים שמתבלים את הכל.

המשכנו לכיוון הכנרת..




ולבסוף הגענו לחוף לבנון.


המקום לא היה מלא במיוחד וזה אחלה. לידנו דווקא היו חבורת ילדים בני 17 (אני לא בטוח אם מותר לי להגיד שהיו שם כוסיות..) שבהתחלה חשבנו שהם ערסים אבל אח"כ גילינו שהם דווקא אחלה של אנשים. (הערסים הגיעו בלילה-לא לדאוג!)


לא עשינו יותר מידי.. שכבנו קצת.. אכלנו קצת חטיפים


ואז הגיעה השקיעה. אני אוהב את השקיעות של הכנרת..




הקמנו את האוהלים.
בסוף חלק מהאנשים ישנו מחוץ לאוהלים ואנחנו שישנו בתוך היינו עם כל החלונות פתוחים וגם הדלת. היה כ"כ חם בתחילת הלילה!


הלכנו לשחות וחלקנו פנו לכל מיני פעילות כמו יוגה..


צילום..


ואז הגיע חלק האוכל =)
אחת התמונות היותר מוצלחות שלנו. so ugly..

וכאן שוב אני אצטרך להתנצל כי אני פשוט שונא תמונות עם פלש. זה לא נראה אמיתי אבל תמונות עם חשיפה גבוהה קשות כי צריך לא לזוז (גם אני וגם האובייקטים ואז הכל מטושטש אבל אין אפשרות אחרת והמון תמונות נהרסו לי בגלל זה)

תוצאות הבישול היו מוצלחות מאד!
פסטה ברוטב שמן זית, קצת מים ותיבוליות בזיליקום עם קצת אגוזים..


אורז עם פירות יבשים ותירס


היה גם סלט ואני דווקא נורא התלהבתי מפיתה עם חומוס, תפוצ'יפס וביסלי!
כה משמין וכה ייסורי מצפון..

כשברקע נצצו אורות טבריה (במציאות זה יותר יפה.. התמונות מאכזבת)


הוחלט לעשות רחצת עירום. מוזר איך שכולם קפצו על ההצעה.
מוקדם יותר כשכולם נכנסו היה שלב שכולם (כולל הבנות!) לבשו את בגד הים שלהם על הראש אבל לא ראו כלום. הפעם הכוונה הייתה להכנס בלי בושה.
זה הרגיש לי כ"כ מיותר.. רציתי לעשות את זה אבל.. לא יודע. דווקא להכנס עם כולם בעירום הרגיש לי יותר קל מלהכנס ורק להוריד את החולצה. מווווזר. בסוף ויתרתי ונשארתי על החוף עם עוד מישהי. אבל צילמתי =) היה קשה לצלם בחושך גם עם הפלש ונכנסתי עד הברכיים למים. לצערי (או למזלי!) אין תמונות חושפניות..


ואח"כ סתם העברנו את הזמן..


לנסות לישון בין כל הצעקות של הערסים והחום הנוראי לא היה הכי סימפטי. לא ברור גם למה יש אנשים שמגיעים רק מאוחר בלילה לכנרת.
אני זוכר את הפעם הקודמת שעשינו קמפינג. אני זוכר איך שנאנחתי בין סיבוב לסיבוב על מזרן השטח אבל הפעם היה כבר הרבה יותר טוב!! הרגליים קצת כאבו בגלל שלא לקחתי איתי את התחבושות אז אני מניח שיש שיפור ואני מאושר.

קמתי בבוקר עם עוד מישהו והיינו היחידים שערים.
אני שונא לקום במצב הזוי כשלא ישנתי הרבה אבל התאוששתי די מהר.. תמונות של בוקר כי אין יותר מידי מה לעשות כשכולם ישנים..






כשכולם קמו אכלנו וופלים ובסקוויטים עם ממרח שוקולד (חטאתי ב2 וופלים וסנדוויץ' של בסקוויטים עם שוקולד).
כמובן שאח"כ שילמתי על זה ביותר כששחיתי והכל עלה לי למעלה. אני לא רגיל לכזה אוכל כבר!
אם לא הבנתם, הלכנו לשחות =)


הרגשתי רע שאני לא עושה ספורט אז התחלתי לשחות. שחיתי המון.. כשחזרתי היה ויכוח דפוק על משהו דפוק ואחרי שצעקתי שזה סתם ובנות רבות כי הן מכניסות יותר מידי רגשות ועקרונות, ראיתי שזה לא עזר אז החלטתי לשחות רחוק. כשרציתי לחזור ראיתי איזה מצוף ברקע אז חשבתי שזה יהיה מגניב אם אני אשחה עד עליו וכשהתקרבתי קלטתי שזה בכלל כדור שנסחף וחשבתי שזה יהיה ממש מגניב אם היה לנו כדור.
מצאתי את עצמי שוחה ורודף אחרי כדור מחורבן רבע שעה עד שהבנתי שהוא מתרחק מאד ממני. השחיה חזרה הייתה משעממת כי הייתי רחוק מאד. כשהגעתי ראיתי את הכדור שוב אז שחיתי שוב ואז התברר לי שזה מצוף. בקיצור, עשיתי המון כושר ואני מאושר עד הגג.. או לפחות עד הפעם הבאה שאכלתי.

כשהתחלנו לחשוב על הדרך חזרה שוב עלתה המסעדה הטובה שלא הלכנו אליה והוחלט לסוע לשם.
התחלנו לסדר את הכל


כשעזבנו החוף דווקא היה די מלא. מגניב שבאנו ביום חמישי ולא בשישי!


כשהגענו למסעדה.. בשששששששששר! בשר בכל פינה - כה מקום לא בשביל צמחוני שכמוני.




התיישבנו.. הסתכלנו בתפריטים ו..


קמנו והלכנו. 80 ש"ח להמבורגר בלי תופסות.. הכל היה כ"כ יקר!!! אבל בטירוף. לי לא היה מה לאכול כי הדבר הצמחוני היחידי שהיה להם זה פטריות ונמאס לי מפטריות! אכלתי את זה אתמול ובכל אופן, אין להם פטריות היום.
שיקפצו לנו.

הלכנו לאכול ליד.. בפגודה.


אבל זה המקום היה סגור ב12:30.
בשלב הזה די נמאס לי. היה מספיק לחץ עם קטעי הבנות והאוכל ובסוף הלכנו לאכול בתחנת הדלק ב"יונס" מה שהסתבר כאחלה של מקום ופינקו אותנו ב60 ש"ח עם לימונדה, סלטים, פלאפל, פיתות, אורז, צ'יפס וכל הבשרים -ללא הגבלה-. כמה אכלנו! (בלי בשר זה עלה רק 35!)
ובסוף פינקו אותנו עם פרות, קפה ובקלאווה.. נחשו מי לא מתכוון לאכול ערב ולקרוע את עצמו בשבוע הבא!!


בדרך הבייתה.. עייפים ושמנים.
ה"זין" זה די מעודן. לא הצלחתי לתפוס כמה תחתים (רבים של תחת?) סקסיים. אולי מוטב שכך.


עד לפעם הבאה, תהנו לכם.
אני הולך לישון.
    נכתב על ידי Oxygen ב 25/8/2006 20:14
    12 תגובות     הוסף תגובה     הצג תגובות כאן    לינק ישיר לקטע    שלח ל'שווה קריאה'

מסיבת דיאטה (ופה ושם תמונות)
כן. זה אני שם למטה.. אתם לא חייבים לקרוא את הכל.

זה מוזר. אני כותב את הפוסט הזה בחוסר חשק.
אין לי סבלנות בגרוש..
הייתי אצל הרופא היום. כמו שחשבתי, בגלל שזרימת הדם ברגליים גרועה ומדללי הדם, רק עכשיו (10 ימים אחרי) אני רואה את הסימנים הכחולים מהנפילה. מתאים לי לעשות את הכל באיחור אופנתי.
פסק הדין היה לחכות עוד יומיים בכל מה שנוגע לספורט. לא אכפת לי, ביום שלישי אני חוזר ואז רביעי ואפילו חמישי אני אנסה לדחוף שעה אימון אירובי בבוקר לפני הקמפינג בכנרת.

אתמול עשינו מסיבה כל השמנים.
מדהים לראות את כולם שוב. ממש כואב לי לא לעשות ספורט. אני רוצה להצטרף אליהם.

עשינו את המסיבה אצל הבחורה שאחראית על כל הפרוייקט הזה.
היא לא גרה בבית פרטי.. לא בוילה.. אלא ממש באחוזה.
שתדעו שיש עוד המון תמונות אבל זה היה חשוך ואם קצת רועדים הכל נהרס ואני שונא תמונות של פלאש למרות שהן יוצאות הכי ברור בלילה.
בחיים שלי לא הייתי בבית שרק בשביל להגיע לדלת הכניסה אני צריך ללכת 2 דקות מהשער וגם אז אתה תוהה איפה הבית בין כל המבנים. אפשר לעמוד שם, להסתכל קדימה ולא לראות את הסוף של הבית. הבנתם את הרעיון.. =) אני בחור מאד חומרני.

אז היה אוכל. והנה הסלט שלי בין החסות.
יצא חריף ואנשים או שאהבו או שבכו שחריף להם =) לא חייבים לעשות את זה חריף. יהיה מתכון בסוף.



היו ברכות ומתנות.. אתם יכולים לנחש מי המדריכי כושר ומי אלה ש.. לא.



ואז היה שמח וקריוקי. כמובן שלא שרתי או משהו בסגנון.. =) אבל היה נחמד להסתכל על כולם עושים שמייח. אני לא חושב שאני יכול להשתחרר ככה.. אולי כשאני מעשן אבל יש לי הרגשה שאם הייתי מעשן שם ג'וינט חלקם כבר לא היו אוהבים אותי יותר..

מבט מהבריכה (כי הרי חייבים בריכה לא?)



וקצת שמח..









אז נורא נהנתי ואני מת לחזור וזהו.. :)
בקשר למתכון.. הרי גם ככה זה לא מעניין אף אחד. אני מניח שאתה יכולים להבין את השלבים כאן..

רכיבים


מים רותחים עד שהקליפות מתחילות להשתחרר ואז מי קרח


אחרי שעשינו איקס על העגבניה יהיה קל יותר לקלף אותה




מגלענים


מבשלים על אש בינונית עד שהכל הופך למרקם של ריבה


מניחים את הפלפלים בתבנית וקולים אותם בחום בינוני גבוה




שמים בכלי פלסטיק סגור (או שקית ניילון) לכמה דקות בשביל שיהיה קל לקלף..


מקלפים..


חותכים בצל ושום ומטגנים עד שזה שחום




אם הפלפלים לא מספיק רכים תחממו אותם במחבת עד שזה יתאים לכם..


לערבב את הכל.
מתכון בריא! סוף סוף מתכון שאין בו חצי קילו של שוקולד ושמנת.. אני מתגעגע לעשות עוגות..


ולנושא אחר.
באתי לכתוב שכנראה וזה נגמר עם האלילה.
שאני חושב שזו הפעם הראשונה מזה המון זמן (אני כבר לא זוכר.. אולי 5 שנים?) שאין לי מישהי אם אני רוצה לבלות איתה קצת.
אבל אז האקסית התחילה לשלוח הודעות.. הממ.. זה לא לעניין. מחמיא אבל אין סיכוי. אני את הטעות שלי כבר "בזבזתי".
אני חושב שהגיע הזמן שיהיה לי קצת שקט.

סוף סוף קצת גוף.. עוד קצת דיאטה ואני אחשוף יותר.
שמור   בטל
    נכתב על ידי Oxygen ב 21/8/2006 00:17
    19 תגובות     הוסף תגובה     הצג תגובות כאן    לינק ישיר לקטע    שלח ל'שווה קריאה'


   הדף הבא
דפים: 1  2  

החודש הקודם (7/2006)  החודש הבא (9/2006)  
33,838
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לOxygen אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Oxygen ועליו/ה בלבד
2004-2001 © כל הזכויות שמורות ליריב חבוט - emAze