שמישהו

"לקבלת המפקד מחלקה 2 תעבור להקשב, הקשב!"

המפקד נכנס לרחבה בסערה.

"בוקר טוב מחלקה 2. שימו לב!

יש לכם חצי שעה להתארגן למסדר בוקר.

אני רוצה חפצים אישיים מאורגנים, אוהלים מסודרים, נשקים וגזרות. הכל מתוקתק! ברור!!!

כן המפקד!"

לא שמעתי, ברוווור???

כככככןןןןןן המפקד"

מצויין, משוחררים, זוווווזזוווווו...."

התחלתי לפסוע לכיוון האוהל במהירות.

"טוב אני חייב להספיק לסדר את כל הציוד, לנער שמיכות, לשפצר את האפוד, לארגן את הנשק ולטפל במחסניות..."

ממש לא רציתי שהמפקד יתפוס אותי לא מוכן וייקח אותי לאיזה שיחה אישית + תרגול חוזר של כמה קילומטרים.

"שמישהו ישטוף את המקלחות..."

שמעתי את החניך התורן צועק לעבר האוהל שלנו.

"טוב, אני לא יכול... אני חייב עוד למגלר את הכוונות בנשק, יש לי להעביר חוטר וחייב חייב לשטוף ולהחריש את המימיות, שלא נדבר על לנער אבק מהשמיכה, כל כך הרבה דברים, אני שונא להלחץ בזמן... קדימה, קדימה אין זמן"

"מחלקה 2, עוד 8 דקות..."

שרון, החניך התורן, הציץ אל תוך האוהל שלנו.

נו, מה קורה? תשלחו מישהו לטפל במקלחות. וגם אל תשכחו לעשות סריקה מסביב לאוהל."

הוא רץ לדרכו, משאיר אותנו מממשיכים למלגר במרץ את המחסניות כאילו לא שמענו שום דבר.

דויטש עזב את המחסניות ולקח את המגב "שמישהו" הוא סינן לעצמו ורץ לכיוון המקלחות...

 

 

 

"לקבלת המפקד מחלקה 2 תעבור להקשב, הקשב!"

עמידת מפקד יש לו למפקד הזה.

"מחלקה 2, אתם ממש לא עומדים בזמנים!

3 דקות את המגדל האמצעי זוז.

אבל המפקד..." התחיל יאיר לומר.

"אתה מתווכח!!!!" קטע אותו המפקד.

"נשארה לכם דקה וחצי... זוווווזווווו."

התחלנו לרוץ, יודעים שזאת רק ההתחלה.

קשה עם האפוד, קשה עם כל הציוד הזה, ועוד את העלייה הזאת, בררררר.

אני שומע את ניסים מתנשף מאחורי "שמישהו יעזור לשמחה, קשה לו"

שמחה משתרך לאיטו, גורר את עצמו במאמץ, התיזוזים האלה תמיד קשים לו.

החבר'ה (ואני בתוכם) לא מגיבים.

דויטש מאט, ואני מספיק לשמוע אותו ממלמל: "שמישהו" שניה לפני שהוא מתחיל לדחוף את שמחה לכיוון המגדל...

 

o-k

 

עברו מספר שנים מאז ש"מישהו דויטש" השאיר בי את התובנה:

אתה יכול לתת מעצמך הרבה יותר, רק שים לב, חשוב קצת יותר בגדול, יותר באיכפתיות.

זה מלווה אותי גם היום, אבא שהוא ה"מישהו" של הילדים שלו.

מלווה אותי בעבודה כשמחכים ש"מישהו" ידחף את הפרוייקט.

וזאת גם אותה התובנה שמלווה אותי במצולות כשאני צועק לעצמי: שמישהו...

 

o-k

 

מקוה ש"מישהו" יקבל את טיפת הקלינמן שניסיתי להגיש בפוסט הזה.

 

o-k

שמור   בטל

נכתב על ידי קלינמן, 10/3/2006 00:34, בקטגוריות צבאי
16 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של o-k ב-13/3/2006 13:30

---