פיתוח קול (נסיון I)
"הלו, שלום, מר כהן?
מדבר קלינמן.
קיבלתי את הטלפון שלך ממכר משותף.
אני מעוניין ללמוד פיתוח קול והבנתי שאתה מלמד?
כן?!
מתי אוכל להגיע אליך לשיעור?..."

 

o-k
 
עמדתי מול בניין הדירות בעיר מגורי, שואל את עצמי האם זהו זה?
האם סוף סוף אני מתחיל להתקדם לעבר הרצוי?
השעה היתה 9:00 בבוקר ואני קבעתי שיעור ראשון בפיתוח קול לשעה 9:30, כרגיל הקדמתי. הייתי צריך ל"שרוף" חצי שעה.
למזלי הרחוב הראשי היה קרוב כך שיכלתי לעשות טיול קצר ו"להתרענן" לפני שאעלה לשיעור.
בשעה 9:30 בדיוק התייצבתי אל מול דלת ביתו של מר כהן (שם בדוי) החזן.
התרגשתי. הרגשתי שהנה מתחיל שלב חדש בחיים שלי.
נקשתי על הדלת ומר כהן פתח אותה לרווחה.
"שלום עליכם, הכנס, הכנס." הזמין אותי מר כהן פנימה.
נכנסתי לדירה המרוהטת בפשטות.
מר כהן ואשתו זוג גמלאים, עולים "ישנים" מברה"מ לשעבר, חייכו אלי.
לאחר היכרות קצרה נגשנו אל התכל'ס.
מר כהן ביקש לבדוק את שמיעתי המוסיקאלית כדי לראות אם בכלל יש על מה לדבר.
הוא הקיש מקצבים שונים על השולחן וביקש שאחזור אחריו.
הרגשתי קצת מגוחך לדפוק על השולחן בקצבים שונים, אבל הבנתי את המטרה ועברתי את המבחן הראשון.
בשלב שני ביקש מר כהן שאשיר שיר כלשהו.
התגברתי על הביישנות הטבעית ובחרתי בשיר של אברהם פריד שאהבתי לשמוע באותה תקופה.
גם את המבחן הזה עברתי.
"בסדר..." אמר מר כהן " ...אז בא נתחיל."
זאת היתה תקופה כזאת שבמשך שבועות הייתי מגיע במיוחד מהישיבה בחלק מסופי השבוע כדי לקבל שיעורים.
החזן כהן החליט שנעבוד על תפילת "קבלת שבת".
מצאתי עצמי בונה בעזרת מר כהן "נוסח תפילה" משלי לקבלת השבת.
מר כהן לימד אותי לא לקבל את הנוסח, סגנון המנגינה של התפילה, כמקובל מאליו.
הוא הנחה אותי לפתח סגנון ייחודי משלי, לא לפחד לשנות מהמקובל ובמיוחד לסמוך על היכולת הווקאלית שלי.
אולם, כבר לאחר מספר שיעורים הרגשתי שמשהו חסר לי.
מכל מה ששמעתי על שיעורי פיתוח קול, ידעתי שבשיעורים כאלה מלמדים תרגילים מסוגים שונים. תרגילים שקשורים בנשימה נכונה, הפקת קול נכונה ושירה בגבהים שונים. ואילו עם מר כהן השיעורים הלכו לכיוון של הקשב לביצוע שלי וחזור אחרי.
מעבר לכך, אני ממש לא רציתי להיות חזן אלא זמר, והדגשתי זאת בפני מר כהן. ולמרות זאת מר כהן המשיך לפתח איתי את נוסח קבלת השבת בדגש על חזנות.
לאחר מספר חודשים של שיעורים אצל מר כהן הפסקתי את הלימודים.
לא, לא הפסקתי בגלל שחשבתי שהשיעורים לא מתאימים לי. הבנה כזאת עוד לא באמת היתה מגובשת אצלי כמחשבה ברורה, ובהחלט רציתי להמשיך ולנסות.
ובכל זאת הפסקתי את השיעורים. 
הפסקתי ללמוד כי התארסתי ובמזל טוב עמדתי להתחתן. נושאים חשובים דרשו את זמני והמרחק ממר כהן נעשה למשמעותי וקשה לגישור.
ההחלטה להפסיק את השיעורים לוותה בכאב. הנה התחלתי להתקדם ושוב אני נופל אחורה ומתרחק. שוב הצד המוסיקאלי שבי נדחק הצידה מסיבות (חשובות) שונות.
ידעתי שאני לא אוותר ואחזור ללמוד שוב, אך לא ידעתי מתי (ואכן חזרתי אבל ללמוד אבל לא אצל מר כהן).
היום בדיעבד בפרספקטיבה של זמן ולאחר שיעורי פיתוח קול מסוג שונה (ועל כך מבטיח פוסט אחר בע"ה) אני יודע שרק הרווחתי כתוצאה מהנתק הזה. אם הייתי ממשיך ומתפתח בכיוון שמר כהן הוביל אותי, עם כל הכבוד למר כהן על כל מה שהוא נתן לי, הייתי מוצא את עצמי מתוסכל. 
אם הייתי ממשיך בכיוון הזה הייתי יכול להפוך לחזן בינוני, אחד שיודע להחזיק את הקול שלו יפה כשהוא עובר לפני התיבה.
ואילו אני?
אני רק רוצה לשיר ולזמר.


 
מסקנות:
1. אם אתה מרגיש שמשהו לא בסדר לאורך זמן, אז משהו לא בסדר!
ברר את העניין. האמן לעצמך! האמת הפנימית היא המצפן הטוב ביותר.
2. בנושאים מקצועיים בקש עצה מהמקצוענים.
למרות הכוונות הטובות של המכר שהפנה אותי למר כהן, הוא לא הבין במוסיקה. הוא ידע שמר כהן מלמד פיתוח קול ולכן שלח אותי אליו. אבל, אם הייתי שואל בעל מקצוע מומחה על מי הוא ממליץ, מראש לא הייתי מגיע למר כהן אלא למישהו אחר.
3. הכל לטובה.
א. אני חייב למר כהן תובנות שלולא הוא לא הייתי לומד אותן בחיי.
ב. אני מודה לבורא שנותק מעגל הלימודים שלי אצל מר כהן, שאלולא כך הייתי יוצא מתוסכל הרבה יותר ואולי גם בלי יכולת לשנות זאת.
 
הצלחות

o-k

 

שמור   בטל

נכתב על ידי קלינמן, 27/3/2006 01:12, בקטגוריות איך אלבום נולד
6 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     7 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של o-k ב-29/3/2006 18:24

---