חומה אחר חומה

אדם פשוט הזכיר לי שיר שכתבתי מזמן...

 

o-k

 

עצב

פוגע בך

חודר לתוך תוכך

מפיל

חומה

אחר

חומה

 

צער

שנוגע בך 

משפיע עליך

הו, אז הדמעה

 

 

כעס

מביא לשנאה,

איך היא מזהמת

את הנשמה

 

כעס

חסר כל תכלית

הורס ומזיק לאהבה אמיתית

 

 

וצריך לדעת לנער העצב

וצריך לדעת להפיג הכעס

לחתור לאמת הפנימית.

 

רק...

 

o-k

 

יש הבדל תהומי בין "עצב" ל"צער".

 

לפעמים אין ברירה, לא הכל בעולם שמח (הפתעה! תודו שלא ידעתם את זה).

הרי שאז (עכשיו, אחר כך, שלשום...) בא הצער, וההרגשה היא כמו חלק חסר, משהו שהלך לאיבוד.

חלק שאיתו מתמודדים משהו שאותו משלימים.

 

אבל לפעמים יש ברירה, ומצער מתגלגלים לעצב.

הרי שאז שוקעים במרה שחורה.

ההתבחבשות הזאת ברחמים עצמיים, השקיעה הזאת באהבת הבעסה, היא משהו שצריך לנפנף מבלי לעצור, לנפנף בכל הכח, לנפנף ולפעמים אפילו לברוח.

 

"אין שלם מלב שבור".

אין מרוסק מלב שקוע.

 

o-k

 

שמור   בטל

נכתב על ידי קלינמן, 4/4/2006 17:53, בקטגוריות דיכי
19 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של o-k ב-6/4/2006 15:15

---