כינוי: קלינמן
גיל:

ארכיון:

חפש
איך אלבום נולד
ביקורתי
דיכי
ילדודס
מהורהר
מוזיקאלי
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS  (הסבר)

2/2007

שנה עברה שנה חלפה ואני כפי ארימה

לפני יותר משנה הרגשתי שדי. הצורך לבטא החוצה רגשות, מחשבות, הגיגים ובעיקר מוסיקה הוביל אותי לחפש מקום שבו אוכל להתבטא ולתאר את התהליך הארוך והמתסכל שאני עובר בדרך ליצירת הדיסק שחשבתי שהנה הנה סוף סוף יוצא, דיסק שראיתי בו (וטעיתי) המדרגה הראשונה שלי בדרך לביטוי אומנותי.
לדעתי, הדרך ליצירת מוסיקה וכל הסובב אותה מרתקים לפחות כמו המוצר המוגמר שאנחנו מקלפים ומאזינים לו ורציתי לחלוק את החווית הללו עם כל מי שהנושא מעניין אותו.
 
היות ואני חי ונושם אינטרנט בכל רמ"ח איברי ובכל שס"ה גידי, היה ברור לי שאני אתחבר למדיה המוכרת לי וגם דרכה אביא לידי ביטוי את המוסיקה שברצוני להגיש לעולם.
בתחילת הדרך חשבתי לבנות אתר שאחת הקטגוריות בו תתאר את תהליך הפקת הדיסק על גווניו השונים, אבל מהר מאוד נחשפתי לעולם התוכן העשיר של הבלוגספריה, ומצאתי את עצמי מתלהב מהיכולת לכתוב בנימה אישית ובעיקר מהקשר הישיר והכמעט בלתי אמצעי עם כל מי שהתוכן שאתה מייצר מעניין אותו.
רעיון בניית הקטגוריה האתרית נזנח מייד ועברתי לחפש פלטפורמת בלוגים שבה אוכל לבנות בית ראשוני ולהעלות על הכתב את כל מה שהתפוצץ לי בחזה כל כך הרבה זמן ולא נתן לי מנוחה.
לאחר שוטטות מעמיקה ברחבי הבלוגספריה החלטתי ללכת על הפלטפורמה בישרא, פלטפורמה שבמודל הפרו שלה מאפשרת את הגמישות הרבה ביותר מבלי לבנות אתר עצמאי.
 
כל בלוגר מתחיל שאוחזת בו יד הגרפומניה בוחר, אפילו מבלי משים ובאופן אינטואיטיבי, באחת משתי אפשרויות הביטוי המרכזיות הקיימות, ביטוי אישי או ביטוי מקצועי.
רבים הבלוגרים בישרא בפרט ובעולם בכלל שכותבים על חייהם האישיים בפרטי פרטים (התממשות היומן האישי אך בשוני עצום של חשיפה רבה שיומן המחברת הסודי היה מסמיק למולה) או מביעים את דעותיהם האישיות בנושאים שברומו של עולם. 
בנוסף קיימת קבוצה רחבה וגדולה של בלוגרים המביאים את מקצועם/תחביבם לידי ביטוי מרכזי ומשתפים את הקוראים בחידושים, רעיונות והגיגים בתחום בחירתם.
כמובן, שישנם המשלבים בין שתי תפיסות כתיבה אלה אך גם הם בוחרים בדרך ביטוי מרכזית מובילה כאשר צורת ההתבטאות השניה באה בד"כ על הדרך, אפשר לומר שלפעמים כקישוט.
 
הדרך שבחרתי להתבטא בה היתה אישית, רציתי להביע מה עובר על מי שרוצה להחזיק דיסק של שירים שהלחין בידו, רציתי לתאר מה קורה משלב הצלילים המופשטים המתנגנים בראש ועד שלב שמיעת הדיסק בקולי קולות ברכב נוסע.
 
כדי לבטא את כל הנ"ל, פתחתי את הבלוג הזה ויצרתי את הקטגוריה "איך דיסק נולד".
מהר מאוד גיליתי שבעצם יש לי ביד כלי התבטאות מהמדרגה הראשונה, כלי המאפשר התבטאות הרבה יותר רחבה מנושא אחד ויחיד, מצאתי את עצמי כותב שירים, סיפורים, סיפור מדע בדיוני, חוויות של כיף מחיי היום יום, משמיע הקלטה אישית ואפילו מפרסם מכתב פתוח לראש הממשלה (שכמובן לא התקבלה עליו תגובה).
אינני יודע ואני לא חושב שיש מישהו מלבד בורא עולם, שיודע מה כוחו של פוסט. לך תנחש איזה השפעה כבר יכולה להיות לסיפור כמו "חקלאי" או לפוסט כמו "יונה מצאה בו צו 8 מנוח". אבל מקובלני כמי שגדל על הפסוק: "שלח לחמך על פני המים" שלפעמים גם אבן קטנה מכה גלים גדולים, לעולם אינך יכול לדעת מי קרא, מי יקרא, מה הוא קיבל מהקריאה ומה זה עשה ו/או יעשה לו בעתיד.
 
מלבד פריצת החומות שזכיתי לה בבלוג זה, זכיתי בדבר יקר שלא ציפיתי לו בכלל, חברים.
כן אתם.
אתם הפוקדים בלוג זה, קוראים ומגיבים. פתאום מצאתי את עצמי חבר בקהילה, ולא סתם קהילה אלא קהילה של כותבים בעלי נשמה ואיכפתיות, אנשים איכותיים שכיף להיות שייך אליהם, מצאתי את עצמי נחשף לבלוגים שפתחו לי חלון לחיים מרתקים בארץ ובעולם, זכיתי לשמוח אתכם ולהשתתף בצערכם, זכיתי להכיר חלק מדהים מעם ישראל.
 
בניגוד לאלה המחלקים את העולם לשניים: עולם וירטואלי ועולם פיזי. אני ממש לא חושב שהחלוקה הזאת נכונה, העולם הפיזי והעולם הוירטואלי חד הם. אמנם אפשר ליצר בקלות רבה בעולם ה"וירטואלי" מסכות שונות ומשונות, אך ככל שעובר הזמן, ככל שהאינטרנט חודרת ומתרחבת הלאה, מתרבות הזהויות הוירטואליות שיש להן ממשות שאיננה מתפוגגת, ממשות המבטאת צדדים של אמת הבוקעת מהאני של האדם (ואולי אכתוב על כך בצורה יותר מפורטת בפוסט אחר).
 
"כשם שפרצופיהם שונים כך יכולת כתיבתם שונה" (ספר החיים הקלינמני הגדול).
בניגוד אולי לבלוגרים אחרים, קשה הכתיבה עלי, כל מילה שאני כותב אני מתייחס אליה כאל משהו מופלא שהביא אל הפועל מחשבה מופשטת שחשבתי שלא אצליח לבטא.
דווקא בגלל הרגשת חוסר הצלחת הביטוי אני משכתב, ומשכתב ומשכתב לפעמים שוב ושוב.
אף פעם לא נוכל להגיש את מה שנרגיש אבל נוכל לקרב, נוכל ל... (אין לי מילה מתאימה מספיק להתבטא ).


סרטון בן 3:24 דקות
 
ועכשיו שנה עברה לה, שנה של התפתחות, שנה מופלאה שאני מודה עליה בכל ליבי.
בשנה הבאה לטובה על בלוג זה ובכלל, אני מתכוון לבצע מספר דברים שחלקם ארשום כבר בשלב זה וחלקם עוד חזון למועד:
1. בבלוג הזה אני מתכוון להמשיך ולהתמקד בביטוי אישי של החיים המדהימים שעוטפים אותנו כפי שאני רואה אותם.
2. בבלוג הזה אני כמובן אתמקד במוסיקה באופן כללי ובע"ה שוב במוסיקה שלי (נושא שהזנחתי בזמן האחרון ועוד אסביר למה).
3. אשתדל לכתוב יותר. בחודשיים האחרונים לא מצאתי את הזמן מסיבות שונות לכתוב פוסטים ראויים.
4. אני מתכוון לפתוח בלוג נוסף בנושאי אינטרנט ומחשבים (כן, זה המקצוע שלי ואני רוצה להתבטא גם בתחום שאני עוסק בו).
5. גיל.
 
הצלחות
 

o-k

נכתב על ידי קלינמן, 8/2/2007 15:41, בקטגוריות איך אלבום נולד, מוסיקאלי, ש שמ שמח, אופטימי
21 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     2 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של o-k ב-19/2/2007 10:31






קנינו קונים נקנה...
היום דיאטה
10 כללים

לכבוד מר קלינמן
אבּוּטי
אין לי מה ללבוש!
אודותי
לאשתי לא קוראים יוספה
תודה לבלדד

שבת קודש של צו 8
לבנון השנייה
חקלאי



בלוג זה מתארח בשמחה תחת
   שלח המלצה על הבלוג לחבר     
הזכויות לתכנים בבלוג זה שייכות לקלינמן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קלינמן ועליו/ה בלבד

        קונספט עיצוב: