נעליים קונים מהר

"רגע, לא לזוז!"

(רגל קופאת באוויר ויורדת לאט לאט לכיוון הרצפה)

"אמרתי: לא לזוז!!!"

"אבל, אני..."

"ששש, שקט!

אני בכלל הרשיתי לך לדבר?! []

לשמור על פה סגור ולהושיט באיטיות את כפות הידיים לפנים.

כן, ככה, לאאאאט, לאאאאט.

מצויין.

נקי?!

נו, טוב.

לפתוח פה גדול.

()

סיימת לאכול הכל?

לא נפל אף פירור?

מה עם איזה סיבוב של הלשון בכל הפינות שאני אראה בלחיים.

יותר חזק!

אין כלום?

אמממ... אוקיי."

(תחילת תנועה...)

רגע, עדיין לא.

קודם כל סיבוב במקום.

השתמשת בסינור כשאכלת נכון?!

(הנהון קצר)

וניערת היטב את הבגדים עכשיו?

(הנהון מהיר והחלטי)

[פרצוף מסופק]

"טוב, אפשר לעבור לחדרים."

()

"לעצור!!!1, מה שכחת???"

()

"אֶה... בירכתי ברכת המזון..."

[]

"נעליים!!!1

אוף! כמה פעמים צריך לחזור על זה.

לא עוברים עם נעליים מהמטבח לחדרים!

מזל, מזל שקניתי לכם חיקוי קרוקס ב20 שקלים..."

 

- שיחה שלא התקיימה ביני לבין הבת שלי בבית משפחת קלינמן, ערב פסח האחרון   (לא, גם לא זה... ). -

 

 

 

חמץ ומצא

  

לצחצח את כל חדרי הלב עד שיבריקו בלי כאב.

לצחצח, להלבין, לשפשף ולהחכים.

בנו חושך לגרש, באנו חושך להצחיק.

אוי, כמה שאני מבריק.

 

והצחוק?

הצחוק מתגלגל לכל עבר ומחטא את הפינה.

הצחוק חושף שיניים ומרביץ לנהמה.

 

לצחצח, לשפשף, להבריק ולחייך.

חם הלב, חמץ הרבה.

הם רצו... עין לציון, היא בגדה!?

אם תרצו, אין זאת הגדה.

 

o-k

 

פסח כשר ושמח, הצלחות גם באכילת המצות

 

o-k

 

שמור   בטל

נכתב על ידי קלינמן, 29/3/2007 18:02, בקטגוריות ש שמ שמח, אופטימי, ילדודס, מהורהר
31 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של המי ההיא ב-3/4/2007 22:29

---