האחד

לכל אחד יש את האחד שלו.
אותו אהוב שזימן מבלי לשאול פגישה חשובה, פגישה שהשתתפת בה בפעם הראשונה ואילו הוא השתתף בה בפעם האחרונה.
לכל אחד יש את האחד שלו.
זה לא משנה שבמשך השנים לאחר מכן נספגו פצעים רבים רבים של כאב, איך רבים כל כך הלכו אחריו, רבים שהכרת והוקרת, זה לא משנה, כי הראשוניות היתה שלו, הוא זה ש"זכה" ופער את הפצע השותת הראשון.
לכל אחד יש את האחד שלו.

  
הראל שרם הי"ד, היה איש של כריזמה שקטה. גם מי שלא הכיר את הראל  כחבר קרוב מצא עצמו עומד מרחוק, מביט ואומר: "וואו, איזה דמות, יש בו משהו מיוחד".
אני זוכר אותו מבקר אותנו בבסיס ההדרכה, אנחנו עוד חיילים חדשים והוא אוטוטו גומר קורס קצינים, והחיוך אמר הכל.
אני זוכר את ההודעה על מותו, איך עלה חשוף בצריח כדי לשמור על גזרתו, והשפתיים התעקלו מטה מטה.
אני זוכר איך השתתפנו בלוויה, ואיך מיד לאחריה אוטובוס של חיילים נכאים חוזר לבסיס, לשגרה, והעיניים של כולם, הו, העיניים...
תרבות יום אלף שכזאת, איך היינו מוותרים עליה בשמחה. 
אני זוכר גם עכשיו, לאחר יותר מ-13 שנה.
אני זוכר איך באותו הלילה בשמירה של שעות, הטנקים שותקים שותקים והרוח צועק צועק.
אני זוכר ולא שוכח.
אני זוכר איך השיר התנגן בכח, בכאב, מילים ומנגינה יחדיו.
אני זוכר.
עד היום אני שומר את פיסת הנייר המגורזת וזוכר מילים ומנגינה שעלו מנהמת הלב ונחרטו שחור על שחור.
אני זוכר ולא אשכח.

  
דמעות הראל
זמרים אמיתיים אינם מפסיקים לשיר.
חיילים אמיתיים אינם רוצים במתים.
פצע פעור בתוך ישותי,
ככדור שקרע זה לעולם אינו נרפא.
 
דמעה מתנוצצת בעיני לוחם,
היא מראה על זעקות גדולות שלא נשמעות.
קול דממה רמה משתולל.
דמעות קטנות, דמעות גדולות.
 
"הוא לא ישוב עוד לעולם",
עכשיו המשפט הזה מובן.
ירי אויב הרס והחריב עולם שלם, אדם.
חלק ממני הלך לו איתו,
חלק ממנו ממשיך להאיר את מסלול חיי.
 
זמרתו נקטעה באמצע טווית תו,
היא נשמעת סביב הקשיבו היטב.
צדיק תמים, ממש מלאך,
כולם אהבו אותו כל כך.
 
ואותה התפילה במשך אלפי שנים,
מתנגנת בתחינה על שפתי יהודים:
"אלוקים, עד מתי? מתי תאמר די?"
מתי תאמר די? עד מתי?
 
"הוא לא ישוב עוד לעולם",
עכשיו המשפט הזה מובן.
ירי אויב הרס והחריב עולם שלם, אדם.
חלק ממני הלך לו איתו,
חלק ממנו ממשיך להאיר את מסלול חיי.
 

הראל שרם הי"ד, יהי זכרו ברוך!
 
 

שמור   בטל

נכתב על ידי קלינמן, 22/4/2007 20:07, בקטגוריות צבאי, צבא, זכרונות
20 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של o-k ב-23/4/2007 12:08

---