הסבב הקודם

התחיל גם הוא בכדורים שהביאו את המחזור

ביום הראשון היה טפטוף, טפטוף לא נחשב

ביום השני היה כבר דימום, דימום נחשב ולכן היום הזה נספר כיום הראשון למחזור

ביום השלישי למחזור, שהיה יום רביעי בשבוע, הזרקתי לראשונה גונאל אף

ליתר דיוק הבעל הזריק לי

לא היה נורא כ"כ

ואני באמת שונאת מחטים

ביום חמישי, למחרת, ירדנו עם העבודה של הבעלול לאילת

כל הדרך הייתי בחשש מתי נגיע

כי צריך להזריק בין 17 ל18, בסוף הגענו למלון ב1740

מייד לקחנו מפתח ורצנו לחדר, ושם הזרקתי לעצמי

היה בסדר

מלון, אילת, כיף, הדימום שלי כמעט נפסק כבר בזריקה הראשונה

כך שבאותו הערב עשינו סקס

למחרת שוב הזרקתי לעצמי והפעם זה כאב, שרף

ובשבת שוב הבעלול הזריק לי, שוב שרף אבל לא נורא,

ושוב עשינו סקס

בכל זאת, חופש...

ביום ראשון על הבוקר הייתי צריכה לסוע לבדיקת דם בעיר הסמוכה

כרגיל זה נתקע עם העבודה והיה בלגן

לא משנה, הגעתי, דקרו, לקחו דם, חזרתי לעבוד

בצהריים נסעתי לרופא

עוד לא היו תוצאות לבדיקת הדם אז רק עשינו אולטראסאונד

לא התגלו זקיקים משמעותיים

הרופא הכפרה אמר שאתקשר אליו בארבע (לפלאפון האישי!)

כשיהיו תוצאות לבדיקת הדם

כשהתקשרתי הוא אמר שלפי הבדיקה כבר היה ביוץ

ולקיים יחסים מייד

רק שאני הייתי תקועה עד 19:00 באיזה סמנריון מטעם העבודה

בערב קיימנו

פעמיים

למחרת שוב

עכשיו היה צורך לחכות שבועיים מהזריקה האחרונה כדי לברר אם הצלחנו

החומר בזריקות פשוט מוציא בדיקה חיובית, בכל מצב

עבר שבוע מתוח, מלא ציפיה

ביום שבת שלשלתי

ואחר כך התחילו לי כאבים בבטן העליונה

ביום ראשון הייתי בבית, עם כאבים

בשני עליתי לרופאת המשפחה שנתנה לי כדור לא מאוד אפקטיבי

פשוט כי היה סיכוי שאני בהריון ואז אי אפשר לתת כמעט כלום

ואמרה שיש מצב שזה מהזריקות ושאחכה כמה ימים לראות מה קורה

ביום שלישי הייתי ללא שינוי ניכר

ביום רביעי על הבוקר קיבלתי מחזור

דימומים נוראיים, בחיים לא היו לי כאלה

ואיתם כאבי בטן מזוויעים

בדרך כלל במחזורים הכואבים אני יודעת שאם אני תופסת תנוחה ולא זזה

הכאב נרגע, כל עוד אני באותה תנוחה

הפעם כלום לא עזר

הריצו אותי לרופאה שהיתה באותו יום ביישוב סמוך

היא דחפה לי מייד זריקה משככת כאבים

ו2 מזרקים מלאי סירופ אופטלגין לפה

(בנוסף לאדוויל פורטה ולאקמול שלקחתי בבית)

ורשמה מכתב למיון

בדרך חזרה לפה הקאתי את נשמתי

הבעל הוריד אותי במרפאה ורץ לבית שלנו לארגן כל מה שצריך

וביקש גם מאמא שלו לבוא

בנתיים האחות במרפאה הרגיעה אותי וישבה איתי

נסענו למיון נשים

הריצו אותי לא מעט בין בדיקות אולטראסאונד, דם ואנשי כירורגיה לוודא מה קורה

בדיקות הדם הראו לייקוציטים 21,600 (התקין זה עד 11,000)

ווידאו סופית שאין הריון

(עדיין היינו בטווח שתשובה חיובית לא היתה מעידה על כלום, אבל היא היתה שלילית)

to make a long story short

אשפזו אותי על נוזלים ובבוקר הודיעו לי שזו כנראה דלקת באגן

הטיפול הוא 5 ימי אשפוז עם אנטיביוטיקה לווריד

שני סוגי אנטיביוטיקה שממש מחלישות את הגוף

אח"כ עוד 10 ימים אנטיביוטיקה בבית, בכדורים

בבוקר שוב התפתלתי מכאבים

והרופא הכפרה שלי שעובד קרוב למחלקה, ביחידת הIVF בא לבקר

(כמובן שהודעתי לו טלפונית על הבלגן עוד לפני שהיה ברור שמאשפזים)

הוא היה איתי באולטראסאונד השני

ואמר לי שלדעתו זו לא דלקת באגן

כך או אחרת, הייתי מאושפזת 8 ימים

5 מתוכם עם אנטיביוטיקה לווריד

2 בציפיה לבדיקה, לראות אם אין שם משהו שקשור גם לקיבה

ואחד בבדיקה, שהיתה תקינה ואח"כ הביתה

האנטיביוטיקה עשתה לי הרבה דברים רעים, וגם החלישה אותי לאללה

ורשמו לי כשיצאתי מבית חולים עוד שבוע מנוחה בבית.

ושבועיים אח"כ ביקורת אצל רופא הנשים.

וכך נעלמו לי בעצם שלושה שבועות מהחיים.

כשבאתי שבוע אח"כ לרופא הנשים הוא סרב לעשות לי בדיקה

"לא היתה לך דלקת באגן

אין דבר כזה דלקת באגן בלי חום בכלל

היתה לך תגובת יתר שחלתית לזריקות

היה אפשר לגמור את זה ביום אשפוז

עם מעקב נוזלים ומשככי כאבים

וזהו"

ואגב, זה אומר היו יותר מידי ביציות שהבשילו

עוד היתה עלולה להיות לי שישיה או משהו

וזהו סיפורו של הסבב הקודם.