יום יום אני מבקשת מהזקיקים שלי לגדול, עוד קצת ועוד קצת.
ראיתי תמונות של זקיק גדל ואני מנסה עליהם אוטוסוגסטיה.
כלום לא עוזר
שני זקיקים של 11
זה אומנם לא קטן
אבל הם צריכים להיות בסביבות ה24
ואני כבר אחרי 16 זריקות
ומי יודע כמה בדיקות דם ואולטראסאונדים
עושה רושם שהסבב הזה לעולם לא ייגמר
עט הגונאל אף, לעומת זאת, נגמר לי, כמאה שמונים ש"ח ועוד אין תוצאות
אז קניתי חדש, חצי כמות הפעם
מעניין אם זה אומר שהרופא אופטימי ולא חושב שנצטרך עוד 15 הזרקות
כי אני בעיקר פסימית
כולם (כולל צוות רפואי) אומרים שחשוב לשמור על תקווה
לא להתאמץ בתקופה הזו
לא לסחוב דברים כבדים
להיות אופטימית
להיאחז בדברים משמחים
נראה אותם נאחזים בדברים משמחים כשהם כ"כ חסרי אונים
במה להיאחז?
בלימודים התובעניים?
בנסיעות המטורפות הנכפות עליי?
בעבודה הזמנית והלא סדירה?
בבעל שבמקום לסייע החליט לאחרונה להתפנק ולא לעשות כלום בלי הרבה תחינות וכעסים מצידי?
בגיסות שלי שכולן ילדו לאחרונה?
בסביבה שלוחצת שנביא כבר ילד?
בבריאות הדפוקה שלי (דפוקה בלי קשר לענייני הפוריות)?
אולי בדיאטה שתקועה במקום כבר כמה חודשים?
במה???