כל מה שאני, כל מי שאני סובב סביב הטיפולים

זה ממש מעצבן.

כלומר אני גם אשתו של, ועובדת וכאלה, אבל בסופו של יום מה שמעניין אותי זה הטיפולים, מה שחשוב לי זה המצב בסבב, מה שמעסיק אותי וגוזל את רוב המחשבה הוא סביב הנסיונות להרות, זה לא שאני לא עושה דברים אחרים אבל החשיבות שלהם מתגמדת.

יש לי עוד בלוג, אני בקושי כותבת בו מילה, כי מה שאני רוצה באמת לחלוק זה מה שאני חולקת כאן, פעם הייתי כותבת בהמוני פורומים, כיום היחיד שמעניין אותי זה פורום לתמיכה בנשים שעוברות טיפולי פוריות, פעם חברים היו חשובים לי, ומשפחה, היום לפעמים אני רוצה להסתגר במקום הכי מבודד עם מזגן ויציאות רק לרופא, כואבים מידי, החיים של האחרים, הצורך להעמיד פנים (או בלהסתיר או בלהראות אופטימית, אנשים שונאים פסימיים, אנשים מלאי אמרות שפר שבאות מהמקום הכי טוב אבל עושות הרבה רע).

אאאאווווףףףף