אני צריכה עיצה

מאז אוגוסט לא עשיתי שומדבר בהקשר של טיפולי הפוריות כי אחרי צילום הרחם התחילו לי בעיות מעיים שונות והרופא אמר שאין טעם להתחיל טיפול עם כאבי בטן לא ברורים מכיוון שאח"כ לא נדע אם הכאבים מגיעים מהבעיות או מהזריקות (מה גם שמתוכנן פרוטוקול חדש אז בכלל קשה לדעת מה תהיה ההשפעה).

בכל אופן הבעיות הסתבכו והלכו ולאחרונה הגיעו למסקנה שכנראה שיש לי תסמונת המעי הרגיז, כדי לוודא הייתי צריכה לעשות שתי בדיקות, אחת שכבר נעשתה אבל תוצאה סופית של הביופסיה עוד לא הגיעה, והשניה (רגישות ללקטוז) שאעשה רק בתחילת פברואר.

את התור החוזר לגסטרו יקבעו לי למתישהו בסוף החודש הזה (מהמרפאה קובעים ומודיעים כך שאין לי יכולת השפעה על התאריך) ואני מניחה שאז אשמע את התוצאה של הביופסיה וגם מה עושים הלאה עם האבחון של המעי הרגיז.

בכל אופן אני תוהה אם להמשיך ולהמתין לפני שאני חוזרת לרופא הנשים, האם יותר חכם לעשות קודם את בדיקת הלקטוז והאבחון הסופי ולשמוע מה עושים כדי להרגיש טוב יותר ורק אח"כ להתנפל בחזרה במרץ על טיפולי הפוריות או שחבל על הזמן שנמתח לו עוד ועוד והגיע הזמן לחזור ולעשות סבב - שאני מאוד רוצה לחזור ולעשות כבר.

עוד שני דברים שצריך לשקול זה שהייתי מאוד חולה בחודשיים האחרונים וגם עכשיו אני לא מאה אחוז, אז אולי שווה לקחת איזה שבוע-שבועיים של בריאות לפני שמכניסים את הגוף שוב למערבולת.

האחות במרפאה שלי (לא מרפאת נשים אבל היא מעולה מעולה) חושבת שכדאי לחכות לאחרי הלקטוז שיש בזה הגיון אבל מה שאני חוששת זה שעשרה ימים אחרי בדיקת הלקטוז אני עוברת ניתוח מקומי להורדת שלוש נקודות חן ולפעמים אחרי הניתוחים האלה קצת קשה לזוז ולבצע דברים כמו נהיגה ואי אפשר לדעת מראש איזה נקודות יגבילו ואיזה לא ובכלל נראה לי די מדכא לעבור במקביל גם תהליך כזה (שבו במשך שבועיים מטפלים יום יום בפצעים הפתוחים ורק אח"כ מוציאים את התפרים וחוזרים לחיים נורמליים) וגם סבב חדש של זריקות, כשהפעם אמורים להיות שני סוגים שונים של זריקות.

בקיצור, יש למישהו אולי עיצה כי אני מרגישה די אבודה...