עד כה - שתי זריקות בבטן

עם עט חדש, כאמור, פיורגון, שהוא נוח וקל ולא שונה משמעותית טכנית מהגונאל אף, ולפי מה שמצאתי באיזה אתר הם בעצם כמו תרופה גנרית.

הוא מגיע עם הרבה יותר תשומת לב לפרטים מהגונאל, חבילה מלאה בחומרים והדרכות וכאלה, זה נחמד.

חוצמזה כל מיני סיבות טכניות גרמו לכך שלא אהיה בטיפול נפשי זמן רב וביום שחזרתי להזריק גם חזרתי לפסיכולוגית שלי, עיתוי מושלם.

ביום שני ביקורת, ואני לבד כי הבעל חייב להיות בעבודה, לפחות עד אז יציאו לי את התפרים אז לא תהיה לי בעיית נהיגה ובכלל.

הפסיכולוגית אומרת שאני חייבת לזכור שהסבב הראשון נכשל כמעט תמיד, ושאני עושה אותו בשביל לעבור את המשוכה הזו, במילים שלה "כדי להצליח בהזרעה השלישית או הרביעית חייבים קודם להיכשל בפעם הראשונה", אז זוהי מנטרת לפני השינה שלי, ביחד עם "אני יודעת שהסיכויים קטנים ואני יודעת שאם אהיה רגועה הסיכויים יעלו במקצת".