הערב הכי מעצבן בחיי, כמעט

היה ביום ראשון האחרון, היינו אצל הכירורג וגילינו את העובדות הבאות:

1. לא רק הפצע ברגל פתוח וצריך חבישה, אלא גם זה במותן (כלומר לשניים מתוך שלושת האזורים המנותחים לא ממש הועילו התפרים שעינו אותי שבועיים).

2. האזור השלישי, מתחת לבית השחי, אכן מכיל בתוכו עוד תפר אחד (מתוך חמישה שהיו בו), כפי שחשדתי (הסיבה היחידה שלא עליתי לאחות שתבדוק היתה הבטחון המוחלט של בעלי שזה לא המצב), כך שבמקום חתכו לי חתך קטן ושלפו את התפר הסורר.

3. והמעצבן מכולם - כל שלושת הנקודות היו תקינות *לחלוטין*, לא היה שום צורך רפואי להוריד אותן ולהעביר אותי את הסבל הזה.

זו הפעם הראשונה שאני מגיעה לשמוע את התשובות אחרי חודש ועדיין בתהליך החלמה, זו היתה הפעם שהיתה לי הכי הכי קשה, קודם כל בגלל שמדובר בשלוש אזורים שונים של הגוף (עד היום המקסימום היה שניים), ושלושתם באותו צד, וגם בגלל שבמקביל הגיע המחזור והתחלנו סבב, ועוד כל מיני עניינים רפואיים שלא פורטו פה, וגם בגלל ההחלמה שעוד לא הסתיימה ולא ברור מתי היא תסתיים, וכן, זה פשוט כואב לי, ולסיום מסתבר שהכל הכל הכל היה מיותר.

מי שהולך לענות "לפחות זה לא התגלה כסרטן" מוזמן לוותר על התגובה שלו.

אף אחד לא ציפה שזה יהיה סרטן

כן ציפו שאלו יהיו נקודות דיספלסטיות שיש סיכוי שהן תתפתחנה בהינתן התנאים הנכונים לסרטן ולכן העדיפו להוריד אותן הרבה לפני שהן תגענה למצב המסוכן, אבל הן לא, בכלל בכלל לא.