פרוייקט

ג'וליאנה העבירה

מקווה שהבנתי את הרעיון - אני אמורה לכתוב דברים שגורמים לי אושר, או משהו שכזה.

אז ראשית ובראשונה הבעל שלי, הנפלא והתומך.

אני לא אכחיש שיש רגעים שאני מתה לחנוק אותו, אבל בעת צרה הוא תמיד שם לצידי, עושה כל מה שרק אבקש.

ובסבבים הוא מזריק לי את הזריקות למרות שלא קל לו לעשות דבר שלא נעים לי.

הסיבה היחידה שאני רוצה ילד כל כך היא כי אני רוצה ילד ממנו!

בנוסף אליו - הבית שלנו, שאני עוד לא ממש מרגישה שהוא שלנו-שלנו, כי יש לי כל כך הרבה תוכניות שעוד לא מומשו, אבל עדיין.

ויחד עם זה מגיע היישוב בו אנו גרים, זה המקום הראשון עלי אדמות שכשאני חוזרת אליו אני מרגישה שבאתי הביתה, כבר מכביש הכניסה.

והגינה שאנחנו מטפחים - גם היא מסבה לי אושר שלא הייתי יכולה לנחש שהוא בכלל אפשרי.

מה עוד? החתולים שלי, כשהם לא לשים אותי באכזריות או רבים האחד עם השני.

הספרים שממלאים כל פיסה פנויה בבית ובנפשי ועוזרים לי לברוח מקשיי למקומות רחוקים-רחוקים, והלימודים כשהם סדורים ומרתקים.

הטבע שמסביב, הפרפרים, העצים, הציפורים, תמיד הייתי עירונית בנשמה ועדיין סיבוב בקניון וקניות נחמדים לי, אבל הטבע זרם לי לדם ואותו אני צורכת יומיומית, את הקניון אני מעדיפה להשאיר לפעם בשבועיים-שלושה.

מוזיקה גם אהובה עליי ומרוממת לא פעם את רוחי, וגם היכולת להישאב לסרט קולנוע או סדרת טלוויזיה.

הבלוג הזה, והבלוג השני שלי, ופורום פוריות בנענע ובעיקר הנשים הנפלאות שגולשות בו.

נראה לי שזהו.

אני שמה לב שלא הזכרתי חברים, יש איזו בדידות בתהליך שאני עוברת שגורם לי להישען יותר פנימה ופחות החוצה, ובכלל מאז שהתחתנתי קצת התנתקו לי הקשרים, בעיקר באשמתי אבל לא רק.

לא מעבירה, לא יודעת למה אבל לא מתאים לי להעביר.