יש התקדמות נפלאה

היום זריקה אחרונה של פיורוגון.

ומחר על הבוקר (בשבע! מי קם כ"כ מוקדם, לעזאזל (האמת שיש ימים שבשבע אני כבר בעבודה אבל לא ביום שני ולכן זה מעצבן שצריך גם ביום כזה לקום מוקדם) ) אוביטרול ומחרתיים ההזרעה.

איזו התרגשות! איזו שמחה!

בכלל היה היום יום מרגש כנראה שיש לי סוג של עבודה חדשה, מאוד חלקית ונעשית מהבית אבל זה פתח לעוד הרבה דברים ואולי בשנה הבאה אני לא אמצא את עצמי במקום של "אין ברירה" אלא במקום שאני רוצה להיות בו ויכולה, למרות הטיפולים (או ההריון, כמו שאומר הבעל המקסים שלי).

מחר הולך להיות יום די נאחסי, גם הזריקה על הבוקר, שהיא הזריקה הכי כואבת, וגם שכחתי לקחת מחטים יותר מתאימות ואני לא יודעת אם עוד ייצא לי, וגם יש לי פגישה שאני די מפחדת ממנה, וגם יש לי שיעור שאני די שונאת ושעוד שבוע צריך להגיש בו עבודה שעוד לא התחלנו לעבוד עליה (זה בזוגות) אבל העיקר שמחרתיים יש הזרעה!