אתמול בלילה

הגיע אימייל מחברה ישנה-נושנה שלא שמרתי איתה על קשר, בעיקר כי כלו כוחותיי להתמודד עם כל בעיותיה הפסיכולוגיות (על גבול הפסיכיאטריות, אני מדברת על נסיונות התאבדות אחת לכמה חודשים וכאלה).

כבר קיבלתי ממנה אימייל, לא זוכרת איך היא הגיעה אליי, בכל מקרה היא סיפרה מה קורה איתה, לפני שנה ומשהו, כמדומני, ואני נתתי תקציר חיי (התחתנתי, אני גרה בX, אני לומדת Y) ולא עניתי על התגובות שלה.

אח"כ הגיע אימייל שהפנה לפליקר עם תמונות מחתונתה.

ואתמול הגיע האימייל שהודיע על הולדת בתה.

אפשר לומר שנשברתי סופית.

אפשר לומר גם שאני לא מכירה עוד מישהי לא וירטואלית שכל כך מתקשה להרות, טוב, אני כן מכירה אבל כאלה שכבר הצליחו ומנסות עכשיו את השלישי/ת, ושחסרה לי החברה, נמאס לי להעמיד פנים ואני לא מסוגלת לקבל את כל מה שיקרה אם אפסיק להעמיד פנים.

בלי שום קשר בכלל, אני כנראה לא אהיה פה עד יום שלישי כי יש לי מטלת לימודים לחוצה ודחופה.