מבחנים כרגעי אושר

כל הזמן המחשבות מטרידות את המוח שלי.

לא מצליחה להתנתק (אין לכן מה להציע רעיונות, זה לא מרפה ולא משנה מה, ניסיתי בערך הכל)
זה תמיד היה ככה, כלומר אחרי הסבב הראשון שבו כולם אופטימיים לאללה ובטוחים שהם אוטוטו יוצאים מהעולם הזה.
מי שצודק - סבבה לו, אבל השאר נשאבים עמוק פנימה.

אבל הפעם זה הרבה יותר חזק, כי בחיים לא חשבתי שההתחלה יכולה להימתח ככה כמו מסטיק בזוקה שכל הטעם שלו פג כבר לפני שבוע והוא עדיין נלעס.  

רק במבחנים אני מצליחה להתנתק לגמרי ולא לחשוב על מה קורה לגוף שלי באותו הזמן, אלו רגעי השיכחה הנדירים שלי.
ספרים גם עוזרים, אני לא אכחיש, אבל באופן מוזר המבחנים מוצלחים יותר בלהעביר אותי לעולם שכולו נפש/ידע/רוח ולהתנתק מהגוף לגמרי, אולי כי בספרים מסופר על גוף ובמבחנים הוא פחות מופיע, לא יודעת, לא בטוח בכלל.  

אבל ללמוד למבחנים... זה ממש בלתי אפשרי.