בעיקר על הקנאה בכל ההריוניות
ועל הקושי לשמוח באמת
(כאלה שאני אוהבת אני באמת שמחה בשמחתן, הבעיה עם אלו שאני אדישה אליהן או לא מתה עליהן)
ועל כל הכעסים
שיוצאים גם פה
בעיקר כשאומרים דברים שמקפיצים לי את הפיוזים
על הזמן שלוקח לי להגיב
על חודשים של שצף קצף ואז חודש של היעלמות
ושאני כמעט ולא מגיבה בבלוגים אחרים
על שאין פה לינקים לבלוגים האהובים עליי, רק לכאלה שעוסקים בנושא הפוריות, ושגם בבלוג השני שלי לא ממש הוספתי את כל הבלוגים החדשים ברשימת הקבועים שלי
על כל הפעמים שחשפתי פה פרטים אינטימיים שבעלי לא היה שמח לחשיפתם
על כל העיצות שאני דוחה, כלומר - ברור שאני לא אמורה לקבל כל עיצה, אבל סליחה אם דחיתי הצעה שלכם בגועל או בהתעלמות מוחלטת
סליחה מבעלי
שאגיד לו גם אישית
אבל סליחה שבגלל הגוף הדפוק שלי הוא עובר כאלה דברים
סליחה שהגוף שלי דופק לנו את הנישואים ובסוף אני מאשימה את ההתנהגות שלו
וסליחה מהגוף שלי
שאני מתעללת בו כל הזמן
ומהאנשים בעבודה שלא מבינים לאן אני נעלמת ומחפפת ולמה יש תקופות שאני עושה הרבה פחות
והכי הכי סליחה
מכל אלו ששיקרתי להם
תירצתי שטויות
המצאתי סיבות לתורים מופרכים
וכאלה
פשוט סליחה