בעקרון, אני מאמינה די גדולה בקארמה, יד שמכוונת את הדברים, אל או איך שרק תרצו לקרוא לזה.
היום זה קצת קשה.
לשבת בבית שבוע וחצי עקב תגובת יתר, ולראות איך הברית של בנו של הרוצח מתקיימת באותו יום בו הוא רצח, בשבילי זה קצת קשה לעיכול.
אני לא הצדיקה הכי גדולה עלי אדמות
אבל אני לא מתקרבת לרמת המרשעות שלו
וקשה לראות שכל האמונה בכך שאם תהיה טוב - יהיה לך טוב, מתמוטטת.
ובאותו הקשר
אם את אמא לגברבר שהוא ואשתו מתקשים ללדת
לדבר באוטו על כמה מבוגרת לריסה ואיך היא הצליחה כ"כ מהר להרות זה לא הדבר הכי מתחשב לעשות.