ולשם שינוי - אני עייפה

העבודה שמתחילה כל בוקר בשבע ב"בום" של הוצאת אנרגיה.

הקור בחוץ.

העבודה השניה שמסתיימת בחצי מהשבוע באחת-עשרה בלילה, לפעמים אפילו יותר מאוחר.

לעבוד שישה ימים בשבוע.

לעבוד בשבוע האחרון גם שעתיים בשבת בלילה (מוצאי שבת יענו).

החופש המיוחל שנדחה ונדחה ונדחה ונדחה.

הצורך לעשות הכל בבית לבד (לא שאני ממש עושה והאמת שביום שישי הוא עשה יותר אבל מאז הוא שוב לא עשה כלום).

אבל יותר מהכל - להתחיל לקחת דופסטון רק בשביל לעשות בדיקות הורמונליות.

אני פשוט עייפה, נרדמת, מתה.