שוב ושוב מתגלגלת לי במוח מחשבה אחת ויחידה.
שוב ושוב אני מנסה לתפוס בהגיוני את הפער הבלתי נתפס.
איך זה ש80% מהזוגות עושים סקס, הנאה אדירה, כיף וחיזוק הזוגיות והאינטימיות.
ובנוסף על כל הפלוסים האלה עוד מרחיבים כך את המשפחה.
ואילו אנחנו, ה20% (בערך) הנותרים צריכים לעבור תהליכים רפואיים מתישים, כואבים.
שאין שום קשר בינם לבין הנאה.
זה לא שכולם עוברים משהו רפואי רק שאצל חלק זה לקחת אקמול ולהרות ואצל חלק זה לעבור שאיבות בהרדמה.
זה שרוב רובו של העולם פשוט נהנה ועוסק באחת מהחוויות היותר כיפיות ומקבל כבונוס גם ילדים
ואנחנו, לעומתם, צריכים לעבור חוויות כמו זריקות יומיומיות, בדיקות בלתי פוסקות, הרדמה מלאה וכן הלאה.
פער בלתי נתפס, כבר אמרתי?