למי אכפת שהיו רק שתי ביציות?
למי אכפת שיש לי בחילות וכאבים?
למי אכפת שבקושי שחררו אותי הביתה (כשכבר לא כאב לי לזוז והחליטו שאני הולכת ההוצאה של האינפוזיה גרמה לי לצניחה היסטרית של לחץ הדם על כל מה שנלווה אליה - הזעה בכל הגוף, סחרחורות והקאות)?
ולמי אכפת שאני עדיין מדממת?
העיקר ששתי הביציות שלי הופרו!!!!
מחר אני צריכה להתקשר בבוקר ולשמוע אוקי להגעה להחזרה! בנתיים לוקחת תמיכה וגינלית, כדורי דוקסילין, ומשככי כאבים (מקווה שזה של הבוקר יהיה האחרון), הרבה מים והרבה שמחה בלב.