מה לא עוזר

לבקר החלטה מסויימת שלי שוב ושוב למרות שההסבר והסיבות להחלטה לא משתנים.

אתם באמת לא יכולים לקבל את זה שאולי ההגיון שלי שונה אבל זו ההחלטה שלי ולא יעזור להציק? במיוחד שמעולם לא חוויתם חיים שכאלה אז מאיפה לכם לדעת מה אפשרי ומה לא? ומה זה היה האמירה שבטח יש נשים אחרות שכן פועלות בכיוון שאליו אתם שואפים למרות שהן בטיפולים?!?

להטיף מוסר כשבאים לבקש ממכם עזרה.

לסרב לסייע כספית (מעבר לסיוע לטיפולים) ובו זמנית לתכנן באוזנינו את הטיול החדש שלכם לחו"ל.

לשאול אותי שאלות על הטיפולים או על התסמונת עצמה במקום ציבורי, בלי לברר אם מצב רוחי בכלל מתאים לשיחה שכזו (מה לעשות שמצד אחד נחמדה לי ההתעניינות אבל מצד שני שיחה כ"כ מפורטת על התסמונת שלי מדכאת אותי לא פעם?)

לספר לי בפעם המליון על אותה ההיא שהכרתם שעברה טיפולים לפני שנות דור.

לא להבין רמזים ולהגיע לבקר כשאנחנו אומרים שלא נוח.

(לא נעים להזריק מהר מהר שניה לפני שאתם מגיעים, או להכריח אתכם לשנות את שעת ההגעה כדי שלא אצטרך להסתגר בביתי שלי בשירותים כדי להזריק!).

לא לקנות לי את מתנת היומולדת שביקשתי ספציפית ורשמתי לכם עוד מראש מהי, או מתנת יומולדת בכלל.

(ההורים שלי, בעיקר, ושלו, קצת, מפגיזים רגישויות השבוע)