לא נורא, לא נורא חבר, ישנן צרות גדולות יותר

אתמול ניצלתי את העובדה שאני שוב מסתובבת בעולם (לא דבר מובן מאליו למי שעברה שלושה שבועות של ריתוק הביתה) ונסעתי לחברה מהפורום בתפוז, חברה שעברה בשבוע שעבר ניתוח להוצאת החצוצרה השניה שלה עקב ההריון החוץרחמי השלישי שלה.

אז כן, יש צרות גרועות יותר, אין ספק.

שלשום קיבלתי חבילת עידוד מקסימה מג'וליאנה וביילע שמסתבר שמכירות אותי פרפקט (או אולי אפשר לומר שבעצם לשלושתינו יש משהו אחד משותף, מלבד הבלוגים, ובחוכמתן הן הלכו עליו), כבר מהעטיפה הפנימית הבנתי שקיבלתי את המתנה האהובה עליי ועוד בכפול והחיוך כולו זרח, עוד לפני שפתחתי...

לעבודה מלאה אני חוזרת ביום ראשון אבל אתמול ישבנו על המשמרות של כולנו שם והרבה מהעול יורד מעליי, מקווה שזה לא יהיה רק על הנייר כי לפני הסבב הזה המצב היה ממש אבסורדי (את כל שעות אחר הצהריים, מלבד ביום אחד, אני עשיתי, למרות שאני שם חצי משרה ויש מישהו ששם משרה מלאה) ועכשיו הוא יתוקן, מקווה שהוא לא יתוקן יותר מידי ואמצא את עצמי בלי מספיק שעות (עכשיו אני עושה רק אחר צהריים אחד, ויש לי בעבודה אחרת - השלישית - אחר צהריים אחד נוסף מה שאומר שאולי לשם שינוי יהיו לי חיים).

בעבודה השניה שלי הגדלתי דווקא את המינון מפעם בשבוע (זה בערך שלוש שעות בכל פעם) לשלוש פעמים, מסתדר יופי עם שינוי השעות של העבודה הראשונה ועם העובדה שאני צריכה לסגור משרה מלאה, ועבודה אחת הסתיימה בתחילת מאי ומאז לא היתה לי משרה מלאה.

בעבודה השלישית הכל כרגיל, עשינו תוכניות לחופש של הילדים ונראה לי יהיה סבבי.

היום אני גם מתכוונת להסתובב, הפעם קרוב לבית ועם רכב צמוד, לקניות... אין כמו קניות כדי לשפר את מצב הרוח.

ובשבת אנחנו אצל ההורים שלי, החלטה של הרגע האחרון בגלל שגם אח שלי מגיע ואני מתה עליהם.

במישור הטיפולים החלטתי על הפסקה, לא מוגדרת בזמן, מאמינה שתהיה עד שלושה חודשים.

בנתיים אני הולכת לדיאטנית (תור ראשון היום) אז סרגל הדיאטה בצד ישוב ויתעדכן

חזרתי לפזיותרפיה, רוצה להבריא את הרגל שלי כבר (למרות שאחרי שלושה שבועות בבית היא פחות כואבת, ללא ספק)

ביולי יש את הביקורת השנתית של האונקולוג וגם קבעתי תור לד"ר רבל, מומחה הפוליציסטיות

(לא יודעת אם זה הטייטל הנכון אבל בארץ יש מרפאה אחת ייעודית לשחלות פוליציסטיות והוא הרופא שם, מצד שני רופאי פוריות אחרים טוענים שבת'כלס הם רואים ומטפלים ביותר פוליציסטיות ממנו, לא ממש אכפת לי, אני רק באה לייעוץ ולקבל הפניות לבדיקות בתחום, בטוח לא יזיק!).

הבעל עובר לעבוד קרוב יותר לבית (יש!!!) ואולי גם ישודרג מעמדו בעבודה אז בכלל סבבה.

המחזור, שמאוד חששתי ממנו אחרי שראיתי את גודל הרירית, סביר בהחלט, כשכואב אני לוקחת כדור או שניים וזה עובר, אז גם בצד הזה נרשמת אנחת רווחה.

בקיצור

החיים יפים כרגע

למרות הבור הענקי שפעור בהם.

(ואין לי ספק שלהחלטה על ההפסקה יש השפעה אדירה ביכולתי לעצור רגע ו"להריח את הפרחים").