משתדרגים

מחר, בנוסף לזריקה הרגילה, אני מזריקה לראשונה גם צטרוטייד

אין לי מושג איך זה יהיה.

כך או אחרת, ביום ראשון ביקורת ואז אהיה יותר חכמה.

עד היום:

9 זריקות בבטן

4 דקירות ביד

פעמיים וגינלי

e2 ירד קלות מיום שני ליום רביעי, הירידה משמעותה (מבחינת הרופא שלי) פשוט חוסר בעליה אבל בכל מקרה היתה צריכה להיות עליה, לכן הגדלנו את המינון ל75, הצטרוטייד אמור למנוע את הביוץ, אני רק מקווה שהוא לא יקדים עוד יותר ויבוא עוד לפני השבת.

ספירת חורים

7 קטנטנים בבטן, מהזריקות

4 ביד, 1 מבדיקת הדם שלשום (שיצר וואחד שטף דם, כולל פנימי שהאחות היום עשתה עליו פרצוף) ו 3 מבדיקת הדם היום (דווקא היו שתי אחיות ששתיהן מעולות בלמצוא והפעם כנראה פתחנו שלושתינו את הפה יותר מידי ודקרו אותי שלוש פעמים עד שהצליחו עם פרפר וגם אז בקושי הדם זרם, יותר מחצי דקה לקח למלא את המבחנה)

1 ברגל, מהתפרים שנפתחו ואני עדיין לא יכולה להתכופף יותר מידי

2 די סגורים משני הניתוחים האחרים, שיישארו ככה.

היום אחה"צ אולטראסאונד והוראות המשך טיפול.

(אה, למבינים, התוצאות ביום שני היו 375 E2 ו1.7 פרוגסטרון)

סיכום סבב

13 זריקות במינון הנמוך ביותר האפשרי.

5 בדיקות דם

4 אולטראסאונדים.

ביום ראשון הזקיק היה בגודל 13, שזה התחלה של צמיחה וגדילה (הם צריכים לעבור את גודל 20 כדי לבייץ), המשכנו במינון הכי נמוך וחזרתי ביום שלישי, לכאורה הוא היה אמור להיות מקסימום של המקסימום בגודל 18 (כשהם לקראת הסוף הם עולים בעד 2.5 ליום), אבל בדיקות הדם הראו שהביוץ כבר היה, עבר.

ביוץ מוקדם, ככה זה נקרא, וזה קורה ב20% מהמקרים, איכשהו אצלי זה קרה (נכון לעכשיו) ב66.6666% מהסבבים.

ביוץ כזה מניב ביציות דפוקות, לרוב, ולא פעם בעיות ברירית הרחם, מחזור כואב והיסטרי, ציסטות כואבות, כאבים ומה לא.

בפעם הקודמת זה היה יותר קיצוני (בייצתי אחרי זריקה או שתיים) והביא לאשפוזי (באבחון לקוי - חשבו שזו דלקת אגן), אני מקווה שהפעם זה לא יתקרב לאותו המצב.

מה שבטוח זה שהסיכוי להרות כשהביוץ כבר עבר הוא נמוך יותר, ושלא היה טעם לעשות הזרעה, שזה היה התכנון לסבב הזה, ושאין הרבה סיכוי שעוד שבועיים אבשר לכם שנקלטתי, ושהמחזור יהיה כואב, מאוד כואב (באחרון, שהיה אחרי סבב רגיל ותקין, הייתי בבית יומיים עם כאבים).

אני לא יודעת אם אני אהיה חייבת כבר לעשות את צילום הרחם מכיוון שהרופא מחייב אחרי שני סבבים תקינים, ועוד לא היו לי שניים תקינים.

אני כן יודעת שהסבב הבא יכיל יותר חומרים, כלומר מלבד חומרים מבשילי ביצית הוא יכיל גם חומרים מעכבי ביוץ כדי למנוע מצב של ביוץ טרם-עת.

וזהו, הרבה כוח וחשק לדבר על זה אין לי, רק חבל שבשבת, ראשון ושני, שבכל אחד מהם היה תכנון לסקס, התוכניות לא יצאו לפועל, אם הן היו יוצאות לפועל היה לי סיכוי לא רע.

קצת יותר פירוט על אתמול

בבוקר עשיתי בדיקת דם, כלומר יצאתי בשבע וקצת מהבית.

משם מיהרתי לחזור לעבודה, שדי צמודה לבית.

עבדתי עד עשרה לשתיים ואז נסעתי לא"ס, הזקיק גדל ל13 אבל לא היו עדיין תוצאות לדם

נסעתי משם למספרה, עשיתי צבע וקיצצתי בשיער.

באמצע, עם הצבע, דיברתי עם הרופא, כבר היו תוצאות וההוראות היו להמשיך באותו מינון ולחזור בשלישי (ולא ברביעי, כלומר מרווח יותר קטן של ימים הפעם, דבר די חיובי).

הסתובבתי קצת בעיר ואז חזרתי לאותה מרפאה לכירורג פלסטי לשמוע שנקודות החן שהורידו לי היו תקינות, ואז, כשכולי מאושרת (אך שפוכה, התור הזה היה בשבע בערב!) הרופא הודיע לי שתוך כחודשיים הוא מכניס אותי לאשפוז יום בביה"ח (אותו בי"ח שבו אושפזתי לגמרי בטעות ועלה לי בשלושה שבועות מחיי ובאינספור סיוטים) כדי להוריד לי בפעם הבאה 4 נקודות חן ביחד.

לא זוכרת אם ספרתי את זה פה אבל בפעם האחרונה התמוטטתי בתחילת הניתוח, בכיתי ממראה מחט ההזרקה והתחרפנתי, בסוף במאמץ רב עברתי את הניתוח עם הבטחה לחצי שנה חפש מהניתוחים האלה, שכמוהם כבר עשיתי שלושה בשנה האחרונה ועוד כמה בשנים שלפניה.

בקיצור, הידיעה שאעבור בטווח קצר יחסית את אותו הניתוח והפעם לא בשני מקומות בגוף אלא בארבעה היתה יותר מידי, עם הרופא התלוצצתי אבל יצאתי עם דמעות בעיניים והרגשה נוראית שלא עזרה לעייפות שכבר תפסה אותי.

וזהו, זה היה אתמול.

היום עבדתי משבע עד ארבע, בשמונה הזרקה, מחר נראה איך התקדם, תחזיקו אצבעות חזק כי התחושה שלי היא שמתקרבים לסיום ושתחילת שבוע הבא הזרעה...

על קצה המזלג

4 בדיקות דם.

12 זריקות בבטן

זקיק בגודל 13, לא רע בכלל

ממשיכים, נראה בשלישי שוב מה קורה.

אין לי כח לפרט יותר, מבטיחה לעדכן וגם להגיב לכולם מחר.