|
בר קבועים הוסף לקבועים שלי שלח המלצה לחבר הפורום משלוח תמונות לסלולר קישור ישיר לכאן דף כניסה | ||||
|
|||||
|
11/2011
מתה לשנות עיצוב הגיע הזמן להחליף את הסתיו הזה בחורף. מקווה שבקרוב יהיה לי זמן לעשות את זה. ההורים שלי באים היום לדבר איתנו על משהו, אין לנו מושג מה, אני קצת מתרגשת וקצת חוששת וקצת לא יודעת למה לצפות. כנראה שזה די רציני אם יש לנו רק שעה להקדיש להם והם בכ"ז יבואו היום (זה שעה נסיעה לכל כיוון בינינו לבינם!) יש לי כל כך הרבה לעשות לפני שהם באים, שלא יהיה פה סדום ועמורה... עדכנתי את הרשימה השוטפת לקראת IVF, אני צריכה בעצם רק לברר במרפאה אם הגיעו כל בדיקות הדם ואם כן אפשר סופסוף לקבוע את התור הראשוני. חוצמזה אנחנו יוצאים בשישי לנופש קצר - משישי בבוקר ועד ראשון בערב, נהיה בצימר באשתאול ונשמח מאוד להמלצות באזור (למרות שכמובן עשינו לא מעט בירורים, אבל תמיד טוב לקבל המלצות מאנשים ממש). ואני חייבת אימייל תשובה לחיים רק שזה קשה לי קצת, רגשית, ואני גם חייבת לעוף לעבודה. --->11 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 24/12/2007 17:19 
הו אילנה היום היתה האחות אילנה זו שתמיד מצליחה בנסיון ראשון (אני לא רוצה לפתוח פה, פעם אחת הצליח לה רק בנסיון שני) אז היה מהיר וקליל. ספירה נכון לעכשיו: 2 בדיקות דם, 5 חורים ביד. היום בשש אני צריכה לדבר עם הרופא, כשיהיו לי התוצאות של בדיקת הדם, ואז נראה איך ממשיכים ומתי הביקורת הבאה.
אח"כ לקחתי את הבעל לאוטובוס (למעשה הוא נהג לבדיקה וגם אחריה, אני רק נהגתי מתחנת האוטובוס הביתה) שייקח אותו למילואים, שלושה ימים הוא לא יהיה, קשה לי עם המחשבה הזו אבל מצד שני נראה לי שזה יעשה לנו רק טוב.
יאללה, להתארגן ולסוע למבחן האחרון (בתקווה שלא יהיו מועדי ב', מחכה עדיין לשלושה ציונים כדי לדעת בוודאות, וכמובן נראה גם איך יהיה היום). נכתב על ידי מיב, 14/8/2007 09:50--->6 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 14/8/2007 20:25
ניסיתי לצלם לכם אך לשווא תאלצו לסמוך על המילה שלי. היד הימנית שלי נראית כמו של נרקומן כלומר, יש לי ארבעה חורים, שניים מהם צמודים אחד לשני ומוקפים בשטף דם גועלי אחד לא מאוד רחוק מהזוג ואחד באזור אחר לגמרי. כן, כן, לקח לאחיות היום ארבעה דקירות שכל אחת כללה לא מעט חטטנות ובסוף הצליחו לקחת לי דם, אחרי שכבר התחלתי לבכות. כשהבאתי את המבחנה המלאה, מותשת וחצי בוכה, האחות הראשונה שדקרה אותי (מותק אמיתית) חיבקה אותי שארגע מה שגרם לי להתייפח פי כמה, היא אפילו זכרה את שמי (קצת עצוב, תודו, שמכירים אותי כ"כ טוב שם... זה לא איזה מרפאה קטנה ביתית, ממש לא), היא הכניסה אותי לחדר האחיות והכינה לי תה רותח וכולן התחילו לכרכר סביבי, האחיות, עובדת הניקיון, המזכירה של אגף הנשים (שגם ידעה את שמי, בחורה פופולרית שכמותי), בסוף נרגעתי ונסעתי, איחרתי לעבודה בדיוק בשעתיים (אם כי הודעתי לבוסית מראש שאאחר). אחרי העבודה היו לי 25 דקות בבית להתארגן ונסעתי שוב למרפאה, את הבעל פגשתי שם ונכנסנו ביחד לרופא. למעשה רק כשהגענו ראינו את הרופא שהלך להכין לעצמו כוס קפה ואיך שהוא ראה אותי הוא אמר "איזה יופי שעכשיו את לא בוכה", אתם קולטים את גודל הפאדיחה? כל המרפאה יודעת שבכיתי הבוקר... זוכרים את הפוסט הקודם עם ה9 מ"מ? אז בשני ובשלישי היה לי דימום שהוא בהחלט מחזור אבל גם בהחלט לא רציני, משלישי בלילה אין כלום, או ליתר דיוק זה כמו מה שהיה בשבת, לא משהו שמצריך אפילו לשים פד. אז הרופא מסתכל לו בא"ס ואומר שהרירית ירדה ל3 כלומר זהו, היה מחזור. אני לא הצלחתי להבין לאיפה נעלמו כל ה9, הם בהחלט לא יצאו החוצה בצורה הרגילה והרופא האדיש אך הכפרה שלי אמר שככה זה פוליציסטיות ושאין מה להתרגש. הכי חשוב ומעמיד את כל השאר בצל - התחלנו בסבב סוףסוף!!!! קיצורו של דבר, היד עוד כואבת רצח אבל מצד שני ההזרקה בבטן היתה peace of cake לאחר הסיוט בבוקר. 4 חורים ביד, 1 בבטן, ביום שני הביקורת הבאה, כמות פיורגון בנתיים: 50. --->16 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 12/8/2007 13:33
אתמול התחיל ברבע לשבע קמתי, ניסיתי להתעורר, התארגנתי, שתיתי המון מים ונהגתי לבדיקת הדם שבעיקר הסמוכה. התור לבדיקת הדם היה ארוך אז חיכיתי לא מעט. בנתיים התחלתי לקרוא ספר שאני צריכה לקרוא ללימודים. כשנכנסתי פגשתי את אחת משתי האחיות שבדר"כ מצליחות לקחת לי דם בקלות (לרוב האחיות זה די קשה) בפעם האחרונה, שכבר היתה מזמן, היא לא הצליחה, באיזה יום ארור שדקרו אותי בו שלוש פעמים (בהזדמנות אני אלנקק פה לפוסט מאותו יום) אז הפעם בניגוד לתמיד היא לקחה פרפר, והצליחה בשניות מצחיק אותי שהיא התייאשה עד כדי פרפר, היא אמרה שזה בהחלט בגלל הפעם ההיא... משם מיהרתי לנהוג לעבודה, איכשהו האחראית עליי פישלה ושכחה לשלוח להם מחליף עד שאגיע, היא חשבה שהבדיקה היום, והפלאפון שלי נשאר בבית אז לא ניתן היה להשיג אותי ואף אחד לא ידע אם אני בכלל אבוא, אז היה לי ממש לא נעים מהעובדות האחרות למרות שזו לא הפשלה שלי. עבדתי עד חמישה לארבע. בעקרון העבודה היא עד ארבע ולרוב יוצא שאני נתקעת שם לפחות עד ארבע וחמישה או ועשרה אבל הייתי חייבת למהר. הגעתי הביתה, עשיתי שטיפה קצרה, החלפתי בגדים, ארגנתי תיק וחיפשתי בנרות את הפלאפון (בסוף מצאתי) ורצתי לטרמפ שהיה לי. בטרמפ חטפתי קצת צעקות, שלא כאן המקום להסבירן, מה שחשוב זה שההורמונים הביאו אותי כמעט לסף דמעות מצעקות שברגיל לא היו מזיזות לי כלום. בכל אופן בעשרה לחמש הייתי בחזרה אצל הרופא, שוב היה תור רציני. כשנכנסתי הסתבר שההורמונים עלו (614 אם אני זוכרת נכון) ושלא היה ביוץ (הללויה) ואז עברנו לאולטראסאונד, לרוב הוא ממש מתקתק את האולטראסאונד הוגינלי אבל הפעם הוא לא מצא שחלה אחת וטעה בחישוב הגודל של הזקיק בשחלה השניה, בחיים הוא לא היה בפנים כ"כ הרבה זמן... מוזר. בכל אופן, יש לי זקיק אחד שגדל - 13 מ"מ גודלו, אז מאתמול עברנו למינון יותר גדול - 75 יחידות ביום. בפעם האחרונה שהיה לי זקיק 13 ולקחתי 75 יחידות זה נגמר בביוץ מוקדם תוך יומיים אז נכון שמהערב אני מוסיפה את הצטרוטייד שתפקידו לא לתת לביוץ להתרחש, אבל לכל מקרה שלא יבוא דאגנו שיהיו שם גם זרעונים... בכל מקרה, אחרי הרופא העברתי עוד כשלוש שעות בקניון כי חיכיתי לבעל שיסיים את העבודה ויחזיר אותי הביתה (ככה זה כשגרים בחור שאין אליו אוטובוסים ממש) קצת הסתובבתי ובעיקר המשכתי לקרוא את הספר. בשמונה וקצת הגענו הביתה, אחרי ארוחת ערב, ואני הייתי שפוכה לגמרי, הייתי הולכת למיטה אבל שעת ההזרקה היא בעשר וחצי איכשהו נחתנו על ורידון או משהו, כי יצא טונה דם, בחיים זה לא קרה לנו. כאב, עבר. בסוף גם הלכתי לישון באיזה אחת-עשרה ומשהו ועכשיו אני עפה לעבודה. --->8 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 10/6/2007 19:24
לקחתי לי יום חופש מכיוון שעל הבוקר היתה לי בדיקת דם ובצהריים אולטראסטאונד ואז קניית תרופות הבנתי שזה לא ריאלי בכלל להגיע היום לאוניברסיטה גם אם הבעל ישאיר לי את האוטו אז ויתרתי ויש לי כמה שעות חופשיות בתאוריה אני אמורה לסדר ולנקות את הבית יש טונה מה לעשות או לפחות לשבת על עבודה שצריך להגיש בקרוב אבל במעשה אני מרגישה שמגיע לי סוף סוף כמה שעות של כלום, בלי מחוייבות לאף אחד כולל אני עצמי אז אני עושה כלום. חוצמזה, היום הדקירה ביד היתה פשוטה ומהירה אתמול הזרקת הצטרוטייד גם עברה בסדר, למזלי, הקפאתי את המקום עם קרח והזרקנו ולא היה כל כך נורא ונראה מה יאמר הרופא היום. --->1 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של ביילע ב- 11/3/2007 10:42 הדף הבא דפים: 1 2 29,002
|
כינוי: מיב
גיל: 50 ICQ: דברי במספרים, גברת טיפולי הפוריות לילדה הראשונה לקחו: 3 שנים ו9 חודשים 3 הזרעות, 5 שאיבות, 2 אשפוזים סה"כ נשאבו 30 ביציות ונוצרו 24 עוברים סה"כ הוחזרו לרחם 9 עוברים, ונוצרו 3 הריונות, 2 מתוכם כימיים והתוצאה היא ילדונת אחת מקסימונת טיפולי הפוריות לילדים הבאים: 2 שאיבות סה"כ נשאבו 28 ביציות, ונוצרו 15 עוברים, סה"כ הוחזרו לרחם 4 עוברים ונוצרו 2 הריונות מתוכם 1 כימי מגיעה ליחידת הIVF מקווה שרק עם תמונה! היא בת |
|
|
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיב אלא אם צויין אחרת האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיב ועליו/ה בלבד כל הזכויות שמורות 2008 © עמותת ישראבלוג (ע"ר) עיצוב: איה, עיצוב מחודש: מיב. |
||
אז פשוט נמנמתי בסלון עד שהזמן הגיע, הבעל העיר אותי והזריק. 
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מה זו
התמונה הזו? | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ארכיון: | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אני נמצאת גם בפורום פוריות בתפוז הוסף מסר חיפוש טקסט בקטעים: הבלוג חבר בטבעות: « אינטימיות לָעולם » ± « הכמיהה להיות הורים » ± | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הצטרף כמנוי SMS בטל מנוי SMS RSS (הסבר) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||