רפונזל, רפונזל, שלשלי שיערך

בר קבועים הוסף לקבועים שלי שלח המלצה לחבר הפורום משלוח תמונות לסלולר קישור ישיר לכאן דף כניסה

בשלב א' - הבלוג עסק בקשיי להרות ובטיפולי הפוריות שעברתי. בשלב ב' חגגנו את ההריון שהגיע אחרי כמעט 4 שנים ואת הילדה המדהימה, תוצאת העבודה הקשה. עכשיו אנחנו בשלב ג', מתחילים מחדש, רוצים עוד ילדה (גם ילד יתקבל בברכה).

מכירים מישהו בטיפולים? שווה לקרוא מדריך לסובבים, חלק 1 מדריך לסובבים, חלק 2 I would die 4 that שווה לצפות

11/2011 קטעים בקטגוריה: . לקטעים בקטגוריה זו בבלוגים אחרים, לחצו כאן. אני לא רוצה שתחשבו שאני מחקה את margi אני יודעת שאין לי דרך להוכיח אבל אני קיללתי את מרפי עוד לפני שמרגי התחילה לחשוב למה היא גרה עם סבא וסבתא ולא עם אמא ואבא כמו כולם. בכל מקרה, מרפי בהחלט מפגיז, אתמול אחרי שהייתי אצל הרופא המחזור הגיע, דווקא לא חזק במיוחד בניגוד לחששותי. בכל מקרה זה לא ממש רלוונטי כי סיכמנו מחר על בדיקות דם וא"ס. מניחה שאתחיל להזריק מחר בערב, החלטתי בסוף כן לכתוב פה הכל ובגלוי, אם וכאשר יהיה עוד סבב אחשוב על הרעיון מחדש. עברו שני המבחנים, לא ייאמן, נשאר עוד אחד למאנייק וגם הוא עוד שבוע שלם אז מחר ומחרתיים אני עובדת, זה מזל כי כבר ממש התגעגעתי. עוד בנושא עבודה - בסוף החודש אני מובטלת ואני בחיפושים, עוד לא ידוע מה יהיה עם ההצעה ההיא אבל כבר עשיתי צעד וחצי גם לכיוונה של משרה דומה אך במקום שונה. מצבי הרגשי נע ונד, אחרי המבחן הראשון שמעתי שיר וכמעט פרצתי בבכי, הנה המילים אבל אני לא בטוחה שיש קשר בין המילים לבכי: Ezra was an old man. He lived by the sea. Watching himself getting older, with no family. Cassie was a pretty one, a bar tender by trade. She had a daughter with big green eyes. She called her Jade. They met each other in the park while Jade was on a swing. On a bench underneath a tree, they talked about everything. And she said, "Sometimes I get so scared, and I don't know why." She reached for the old man's hand and she began to cry. And he said, "It ain't no crime, it ain't no crime. Everybody gets a little bit lonely sometimes. It ain't no crime, it ain't no crime. Everybody gets a little bit lonely sometimes." The he said, "I was gonna be a painter, gonna paint my masterpiece. I spent my whole life dreamin'. Now they're my only memories. And I was gonna live in Paris, France. Now my body's fallin' apart. I could be a Pable Picasso if delusion were an art." And she said, "That sounds lovely. Paris, France. Just sayin' those words kinda makes me wanna dance. Do you wanna dance?" It ain't no crime, it ain't no crime. Everybody gets a little bit lonely sometimes. It ain't no crime, it ain't no crime. Everybody gets a little bit lonely sometimes. They'd meet there every Sunday in the park at noon. Ezra would get there early to buy Jade a red balloon. And Cassie'd tell him all about her awful luck with men. She'd say, "Wish I could meet a guy like you but they'll never make you again." And Jade would fall asleep in Ezra's lap there in the park while Cassie's still be talkin' a long time after dark. It ain't no crime, it ain't no crime. Everybody gets a little bit lonely sometimes. It ain't no crime, it ain't no crime. Everybody gets a little bit lonely sometimes. One Sunday afternoon, no Ezra, no red balloon. Just a friend of his who said, "Ezra passed away and he wanted me to bring this letter to you today." Well, it was two tickets to Paris. And a note that read, "Thank you for the dance. My dearest Cassie, you were my Paris, France." It ain't no crime, it ain't no crime. Everybody gets a little bit lonely sometimes. אני חושבת שזה האפשרות האולטימטיבית הניתנת פה לפחד, לבכות, לחלוק, זה ממש מרגש אותי והאמת שגם עכשיו כשאני כותבת את זה יש לי שוב דמעות, בכלל אני נורא דומענית לאחרונה וזה עוד לפני שלקחתי הורמונים... מחר זה בטח יהיה גרוע פי אלף. שבוע הבא הבעל במילואים, אני גם אצטרך להזריק לעצמי וגם אהיה לבד לבד, מזל שזה רק שלושה ימים אבל זה נראה כמו נצח בימי הסבב, וזה גם אחרי המבחנים שלי ואני לא אוכל לחגוג איתו, קבעתי עם שכנה להארי פוטר אז לפחות ערב אחד אהנה, אני מקווה. יש לי תחושה כאילו כל הפוסט הזה היה זיון מוח אחד גדול, אולי בגלל שאחרי שני מבחנים קשה לי כבר לחשוב, כך או אחרת נראה לי שעדיף לסיים עכשיו ולא להמשיך לדוש בכלום. בעצם רציתי עיצה לפינוק מושחת שבטוח מגיע לי הערב שלא יעלה שקל ויהיה ביתי ולא ישמין דרישות יש לי, הא? שמור בטל נכתב על ידי מיב, 7/8/2007 16:26, בקטגוריות אולטרא סאונד (ברור שוגינלי), בדיקות דם (e2 ופרוגסטרון), בין לבין אני גם לומדת, דופסטון / פרוברה, האיש שלצידי, זריקות, מותר לדבר גם על דברים אחרים, מתח~~ לחץ וכאלה, נערה עובדת, סבב 7 (ה4 בו הגענו לקו הסיום), פינוק מושחת יומי --->21 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של ביילע ב- 10/8/2007 13:02 פינוק מושחת יומי אז אחרי שחוסר הוודאות לא הובהר ואחרי עוד מבחן שסיימנו (הפעם בתקווה לא להגיע למועד ב') יש לי כמה שעות טובות לשרוף (ככה זה כשמתחלקים עם הבעל באוטו אחד ועדיף לחכות לו ולא לסוע בתחבורה ציבורית). התכנון הוא לקרוא ספר למבחן של עוד שבוע, משהו כמו שעתיים (הערכה בלבד) שזה יביא אותנו ל12:30 (בהנחה שעוד חצי שעה אני מתחילה איתו) ואז לאכול צהריים פה באונ', שזה עוד איזה חצי שעה בערך (13:15, נגיד) ואז לא יודעת מה לעשות ובמשהו כמו 15:00 לסוע לתל אביב הגדולה לנחלת בנימין. אני לא רוצה לסוע לפני זה כי שכחתי להביא קרם שיזוף ושמש ממש לא בריאה לי (יעידו כל הצלקות מהורדת נקודות החן) אבל אל דאגה אני בטוח אמצא מה לעשות בשעתיים שיש לי. אני מניחה שבערך ב16:00 אני אגיע להסתובב וכבר תהיה פחות שמש, והבעל יאסוף אותי לא לפני 17:45 שזה די והותר זמן. וגם אחלה פינוק, כמובן. אומנם אין לי גרוש לקנות משהו אבל גם ההסתובבות עצמה מאוד מהנה ונעימה, אני מתה על הפיצ'פקס האלה ולפעמים גם שואבת רעיונות (אבל בקושי מבצעת, יש לי אולי נפש יצירתית אבל ידיים שמאליות). זהו, פינוק קטן לפני שאני נבלעת לתוך הררי הלימודים, יש לי שלושה מבחנים בשבוע הבא, כולם בין יום ראשון לשלישי, אח"כ יומיים לעבודה (רביעי וחמישי) ושוב להתכונן למבחן, לפחות ההוא יהיה האחרון (אלא אם אמצא עצמי עם מועדי ב', מה שבהחלט ייתכן) ואני גם חייבת להגיש עבודה אחת. בהקשרי חיפוש עבודה הבנאדם ההוא בקושי התחיל לגלגל דברים, כאמור. אבל נחתה עליי עוד הצעה למשהו מאוד חלקי (יומיים-יומיים וחצי), הצעה הרבה יותר וודאית (כלומר אם אני רוצה זה שלי) נראה מה יהיה, ההצעה מעניינת וקרובה אבל כאמור היא חלקית ואני מחפשת משהו יותר מלא, מצד שני אולי אמצא משהו חלקי נוסף והכל יסתדר. נחכה ונראה. שמור בטל נכתב על ידי מיב, 31/7/2007 10:03, בקטגוריות בין לבין אני גם לומדת, דופסטון / פרוברה, לוקחת את עצמי בידיים, מותר לדבר גם על דברים אחרים, סבב 7 (ה4 בו הגענו לקו הסיום), פינוק מושחת יומי, רופא הנשים שלי, נקודות חן --->0 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי בוקר חדש, הרגשה חדשה התפרצות הקנאה עברה. כלומר עדיין אני קצת בקריז למחשבה שהיא תהרוס עוד ילד, אבל אני יודעת (אחרי ההתפרצות הראשונית) שזה באמת לא קשור אליי. החתונה היתה כיף אמיתי למרות החום והעייפות הרבה. במסיבת הסיום הייתי לרגע וחצי. על הבוקר הייתי במשתלה, יש פה במקום הקטן שאני גרה בו משתלה שהיא לא פרטית, לצורך ההסבר נגדיר אותה כשלוחה של המחלקה שאחראית על הנוף במקום, האחראית במשתלה משרישה צמחים מהגינות של אלו שגרים פה (באישורם כמובן), מהצמחיה המייפה את המקום ומצמחי הבר, ואת הצמחים האלה היא או שותלת במקומות הציבוריים או מוכרת במחירים מגוחכים. כל דבר, לא משנה מה גודלו, עולה במשתלה אותו מחיר בדיוק שזה שקל וכמה אגורות (נדמה לי שקל ורבע), אם היא נותנת לך משהו לא בעציץ אז לא משלמים עליו וכאלה. בקיצור - תענוג. אז הפינוק היומי היה לקנות וגם לשתול לא מעט ממה שקניתי, הגינה מאורגנת מחדש וקצצתי המון וגם העברתי כמה דברים מעציצים וכדומה. התכנון הוא מחר לארגן סוףסוף את גינת התבלינים (הבאתי מהמשתלה גם עוד תבלינים) ואז לארגן עוד פינה של הגינה שכרגע מונחים בה עציצי התבלינים. אחרי השתילה עשיתי מקלחת טובה-טובה, מאוד נחוץ ביום כל כך חם. חוצמזה אני הולכת ללמוד למבחנים שיש לי בשבוע הבא. יש לי עוד המון מה לכתוב אז החלטתי שבכל פעם שאני אסיים מטלה לימודית אני ארשה לעצמי עוד פוסט כצ'ופר. ובמילים מבטיחות אלה אני אנטוש אתכם לעכשיו. שמור בטל נכתב על ידי מיב, 26/7/2007 10:49, בקטגוריות בין לבין אני גם לומדת, להיות כעוף חול, לוקחת את עצמי בידיים, מותר לדבר גם על דברים אחרים, פינוק מושחת יומי, קנאה, שכנוע עצמי --->6 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 29/7/2007 09:54 אז כחלק מהאקטיביות הגיע הזמן להפוך את הבית. לנקות, לסדר, לקרצף. לסדר מחדש את כל הספריה. ולא סתם לסדר אלא לשנות לגמרי את ההגיון שעל פיו היא סודרה. ויש פה גם אלמנט של פינוק כי ככה מתגלים כל הספרים הרבים שעוד מחכים שאקרא אותם, איזה כיף! לארגן את כל חומרי הלימודים וספרי העיון. לתלות סוף סוף את כל התמונות שמחכות שנתיים. נכון שחיכינו איתן בעיקר כדי לראות מה עוד נגדיל (אני חושבת שהתמונה בפוסט הקודם היא ההסבר ההכי טוב למה רוב התמונות בבית הן כאלה שהבעל צילם) אבל אין כסף כרגע אז לא ידוע מתי נגדיל ולכן החלטנו שהגיוני לשים על הקירות לפחות את מה שכבר יש, את מה שכבר הוצא עליו הכסף בעבר. בנתיים קורצפו הסלון ופינת האוכל סודרה הספריה עכשיו הגיע זמן חדר העבודה / לימודים יאללה, בלגן, כי כבר באו מים עד נפש וכי אין גמדים קטנים שיעשו את זה במקומנו. שמור בטל נכתב על ידי מיב, 20/7/2007 17:50, בקטגוריות מותר לדבר גם על דברים אחרים, לוקחת את עצמי בידיים, להיות כעוף חול, בין לבין אני גם לומדת, פינוק מושחת יומי --->2 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 22/7/2007 23:21 Bildungsroman הקללה בכותרת היא תת ז'אנר של הרומן הגרמני שהיה קיים לפני כמאתיים או שלוש מאות שנה. בתת ז'אנר זה הגיבור היה חווה מסע פנימי כלשהו שבמהלכו הוא השתחרר מכל אשליותיו ויצא בסופו עצוב יותר, אך גם חכם יותר. לא ממש הבנתי אם זה שם הז'אנר, הכינוי לגיבור שכזה או שניהם כאחד, וזה לא משנה. עדכון: ביילע אומרת שזה שם הז'אנר. יש משהו במסע שכזה שמאוד מזכיר לי גם את פילוסופיית הקיום - קודם תהרוס את כל האשליות שיש לך על החיים ואח"כ תוכל להתחיל לבחור את הדברים שנכונים לך, זה יהיה קשה ובודד אבל בסוף תרוויח מכך, כי תהיה אותנטי. משהו כמו "עולם ישן עד היסוד נחריבה" ונפנה לנו לעולם החדש, הטוב יותר. נראה לי שזו בדיוק נקודת המפנה בה אני עומדת כרגע, ברצוני או שלא ברצוני מעולמי הישן נשארו בעיקר הריסות, האריה שבי העיף את כל משאו של הגמל (למי שחושב שהתחרפנתי זה פשוט משל של ניטשה) ועכשיו הגיע הזמן לבחון מה מתאים לי ונלקח להמשך ומה יישאר פה על אם הדרך. לא שזה הופך את הדברים ליותר קלים אבל אם אוכל להבחין במטרה החיובית שבעצם ההליכה בדרך הקשה הזו, אולי יהיו לי הכוחות להמשיך בה. כדי להזכיר לעצמי, החלפתי את הכותרת של הבלוג, את המשפט על הג'ינג'ית הכנסתי לתיאור שגם אותו קצת שיניתי, עכשיו הוא לא פחות מסביר מה הולך פה אבל הוא הרבה יותר מזמין. זה הפינוק היומי שלי - הצעדים הראשונים לשינוי מחשבתי, להפנמה כי אצא מהתלאות חזקה פי כמה, נבונה פי כמה, ההסכמה שלי למסע הפנימי שנכפה עליי. שמור בטל נכתב על ידי מיב, 17/7/2007 16:54, בקטגוריות תקווה להצלחה, תמיכה, שכנוע עצמי, פינוק מושחת יומי, מותר לדבר גם על דברים אחרים, להיות כעוף חול --->14 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 19/7/2007 23:00 הדף הקודם הדף הבא דפים: 1 2 3 4 29,002	כינוי: מיב גיל: 50 ICQ: דברי במספרים, גברת טיפולי הפוריות לילדה הראשונה לקחו: 3 שנים ו9 חודשים 3 הזרעות, 5 שאיבות, 2 אשפוזים סה"כ נשאבו 30 ביציות ונוצרו 24 עוברים סה"כ הוחזרו לרחם 9 עוברים, ונוצרו 3 הריונות, 2 מתוכם כימיים והתוצאה היא ילדונת אחת מקסימונת טיפולי הפוריות לילדים הבאים: 2 שאיבות סה"כ נשאבו 28 ביציות, ונוצרו 15 עוברים, סה"כ הוחזרו לרחם 4 עוברים ונוצרו 2 הריונות מתוכם 1 כימי מגיעה ליחידת הIVF מקווה שרק עם תמונה! היא בת הפעם זה היה קצר, כחצי שנה ברוכים הבאים, מה תשתו? פעם הייתי אשת יחסי הציבור של נושאי המגבעת Piccolo אפרסק כתום יפה נונה כהן A girl with a smile לילית מדבר גברת אצטון
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיב אלא אם צויין אחרת האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיב ועליו/ה בלבד כל הזכויות שמורות 2008 © עמותת ישראבלוג (ע"ר) עיצוב: איה, עיצוב מחודש: מיב.

מה זו התמונה הזו?

נובמבר 2011

ארכיון:

אני נמצאת גם בפורום פוריות בתפוז

הוסף מסר

חיפוש טקסט בקטעים: הבלוג חבר בטבעות:
« אינטימיות לָעולם » ±
« הכמיהה להיות הורים » ±

הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)