2/2008
היומיים האחרונים הם סיפור ארוך-ארוך
שאתמצת כאן כרגע, ואולי מחר אספר את כולו:
אתמול עבדתי כמו מטורפת משבע בבוקר עד שבע וחצי בערב ואז שוב בין אחת עשרה לחצות, רצוי אולי לציין שבדר"כ בימי חמישי אני עובדת משבע ועד 12:00 ואז מחמש עד שבע ואז בלילה, ומדובר בשלוש עבודות שונות, רק שאתמול בגלל הצטרפות מקרים מטורפת הכל היה ברצף, אפילו לאכול אכלתי רק בלילה באיזה עשר וחצי, עד אז רק נשנשתי שטויות.
בכל מקרה הזרקתי, 66 פיורגון, סה"כ לבנתיים 132.
הבוקר ברבע לשבע הייתי בעבודה לעשות משהו שחובה לעשות בבוקר, ואז נסעתי ליחידת הIVF לבדיקות, מסתבר שיש יותר תור בימי שישי, או לפחות ככה זה היה נראה, כל פעם אני לומדת משהו חדש על הנורמות שם ועדיין כל פעם אני יוצאת ורק רוצה לבכות.
ב11:15 התקשרתי לשמוע את ההוראות, כמובן שבאותה שניה הגיעו לעבודה מליון לקוחות, אחרי שבמשך כחצי שעה היה שומם לחלוטין לא משנה, העיקר שלא היה ביוץ מוקדם, ממשיכים באותו מינון והביקורת הבאה ביום שני, נדאג עד אז לכסות את הסיכוי שכבר אבייץ בנסיונות טבעיים
חוצמזה יש לי כאבים כמו של מחזור והדימום מתחזק, שזה מוזר כי לרוב כשמזריקים בתחילת המחזור הזריקות די מחסלות את המחזור. אולי הגלולות באמצע משבשות את העניין הזה.
עכשיו הגעתי הביתה, הבית נראה כמו סדום ועמורה, אוכל לשבת קניתי ולא הכנתי ואני הולכת להתמוטט ולישון, ושהעולם כולו יקפוץ לי בזיגזג.
וזה התמצות.
מקווה שלכם יש סוף שבוע יותר נחמד שמור בטל
נכתב על ידי מיב,
29/2/2008 15:16 , בקטגוריות
סבב 9 (ה5 בו הגענו לקו הסיום), אולטרא סאונד (ברור שוגינלי), בדיקות דם (e2 ופרוגסטרון), האחיות בבית החולים, הפריה חוץ גופנית, הרגשות מציפים, זה מטריד אותי, זריקות, חוסר אונים, חששות ודאגות, כואב, מתח~~ לחץ וכאלה, נערה עובדת, האיש שלצידי
--->
הוסף
תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר
לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף
למומלצים שלי
תגובה אחרונה של
מיב ב-
1/3/2008 23:37
כסת"ח ועדכונון
מסתבר שהטופס שחובה לחתום עליו לפני הזריקה הראשונה הוא כסת"ח ותו-לא.
מין 3 דפים שמפרטים את כל הסכנות התאורטיות בIVF, שכותבים מפורשות שאין הבטחה שהמאמץ יביא הריון, שאין הבטחה שהריון יסתיים בלידה בזמן ושאין הבטחה שהילד יצא תקין וכאלה וכאלה כסת"חים ותו לא.
הרופאה שפתחה לנו את התיק שאלה אם קראנו, חתמה את שמה ואנחנו חתמנו את שמנו וזהו.
היא שאלה אם הכל בסדר ואמרתי שלא כ"כ, שהיו לי ביוצים מוקדמים אז אני קצת בהיסטריה והבטיחו לי מעקב אחרי 3 ימים וזה יוצא שבת ומה עושים והיא אמרה שאם אני ממש רוצה אני יכולה לבוא ביום שישי למעקב, אז אמרתי שאני ממש רוצה.
הבעל מיהר לעבודה אז הוא החזיר אותי לעבודה שלי ונסע לעבודה שלו ורק כשהייתי כבר בעבודה שלי נזכרתי שחברה אמרה לי שבימי שישי זה קצת שונה, המעקב, אז התקשרתי לברר.
ענתה לי בת השירות הממש מטומטמת שישנה שם (כבר בפתיחת התיק היינו בשוק ממנה, היא מילאה לנו את הטפסים ואפילו לבטא מילים בסיסיות בעברית היא לא יודעת, ולא, אין לה מבטא, היא לא עולה חדשה או עולה בכלל...) ואמרה שמביאים התחייבות ו...
"מה?!?!?" שאלתי? הרי התחייבות לשלב א' הבאתי כבר אתמול, אז היא אמרה שהיא תברר ושאחזור עוד כמה דקות שוב.
אחרי טלפון היסטרי נוסף לבעל ונסיון להעסיק את עצמי בעבודה התקשרתי שוב, הפעם דיברתי עם האחות הראשית, ואכן לא צריך שוב התחייבות.
ההבדל היחיד הוא שבימי שישי מגיעים ישירות למחלקה כי לא עושים מדבקות ובדיקות דם במקום הרגיל, אז זהו, מחר מתחילים להזריק, יום שישי ביקורת ונראה מה יהיה.
אני מרגישה טובעת, ומרגישה שאני סתם אחת ממליון שם, בלי שום התייחסות אישית, קצת מתחרטת שלא הלכתי לרופא פרטי.
אולי זה יעבור עם הזמן וההיכרות, לא יודעת...
הכי מעצבן שם (לא באשמתם) - שיושבים ומחכים לתור באולטראסאונד במחלקת הנשים המלאה נשים כורעות ללדת... שמור בטל
נכתב על ידי מיב,
26/2/2008 13:37 , בקטגוריות
סבב 9 (ה5 בו הגענו לקו הסיום), צריך להיאבק גם בבירוקרטיה, מעבר ליחידת IVF, מתח~~ לחץ וכאלה, האיש שלצידי, מתחילים סבב, נערה עובדת
--->
הוסף
תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר
לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף
למומלצים שלי
תגובה אחרונה של
מיב ב-
5/3/2008 15:26
חרא, חרא, חרא יום
במה נתחיל?
באחיות שם שלא הקשיבו ולא שמעו מה הוריד היחיד שיש לי וניסו סתם בעוד מקומות?
בשלוש דקירות, כל אחת עם חיטוט, שרק בשלישית הצליחו לקחת דם (וכמובן שהיא היתה בדיוק במקום שאמרתי להם לקחת ממנו)?
בעובדה שהדקירה האמצעית, זו שלא צלחה כמו חברתה הדקירה הראשונה, היתה בגב היד, שכמובן עוד נפוח וכואב?
בעובדה שהיום אני קופצת בין 4 עבודות חלקיות שונות?
בעובדה שעקרונית אחת מהן אני לא אמורה לעשות היום אבל מעשית זה שעובד איתי יושב שבעה ולכן אין לי ברירה?
אולי בעובדה שלא מתחילים להזריק היום אלא רק ביום רביעי.
או אולי בעובדה שבניגוד להבטחות בגלל שמתחילים רק ביום רביעי אז הביקורת הראשונה תהיה אחרי 4 ימי הזרקה, מה שכמובן מעורר בי חשש כבד לביוץ מוקדם, הבטיחו לי ביקורת תוך 3 ימים!
אה, אני יודעת במה להתחיל -
בכך שמסתבר שלא החתימו אותנו על טפסי הסכמה לטיפול ולכן עקרונית אסור להם לטפל בנו ואנחנו חייבים מחר להגיע לבית חולים כדי לחתום על הטפסים, ויש סד רציני של זמן - אני חייבת להיות בעבודה לפחות משבע עד שמונה, בעלי צריך להחזיר אותי הביתה עד תשע וחצי שזו השעה שהוא צריך לצאת בה לעבודה, הרופאים מקבלים שם מרבע לתשע עד 12 וחייבים לחתום בפני רופא.
את כל הבלגן הזה הסתבר לי, חלק אחרי חלק, שיחה אחרי שיחה, כשהתקשרתי לשמוע הוראות, תוך כדי שאני עובדת מול קהל, בזמן שבעלי לא יכול לענות לטלפון, ואני חייבת תוך שעה להחזיר להם תשובה מתי אנחנו באים בדיוק.
אז מחר ברבע לתשע אנחנו שם בשביל החתימה, אני אנצל את ההזדמנות לבכות על 4 ימי ההזרקה בלי בדיקה ונראה מה יגידו לי.
יחד עם כל זה יש לחץ ב2 מהמשרות החלקיות שלי, והיום שלי עוד רחוק מלהסתיים.
ובעלי כל כך רחוק כרגע, עד שהוא יבוא ואוכל לבכות לו על הכתף יהיה שבע בערב, אולי אפילו אחרי.
(הוא למעשה יבוא סביב שש אבל אני עובדת עד שבע).
אז אני בוכה לכן ולכם. שמור בטל
נכתב על ידי מיב,
25/2/2008 14:32 , בקטגוריות
סבב 9 (ה5 בו הגענו לקו הסיום), בדיקות דם (e2 ופרוגסטרון), בית חולים, האחיות בבית החולים, האיש שלצידי, הפריה חוץ גופנית, זה מטריד אותי, זריקות, חששות ודאגות, מעבר ליחידת IVF, מתח~~ לחץ וכאלה, מתחילים סבב, נערה עובדת
--->
הוסף
תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר
לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף
למומלצים שלי
תגובה אחרונה של
מיב ב-
27/2/2008 23:05
מתפרקת לגורמים
הראש מתפוצץ
הבכי מטלטל את כולי
אני קוטרית, needy, מנג'זת לאיש שלי
והוא סובלני, סלחני, מקבל הכל באהבה והבנה
עוזר, מסייע, מגיש אוכל, כתף, קפה, מסבן, מקשיב, מחבק, מנחם וסולח
צירוף נסיבות אומלל, היום הייתי בלוויה של אמא של זה שעובד איתי
בעשרת הימים הקרובים הוא לא יהיה בעבודה, איכשהו אני והבוסית נצטרך לתמרן סביב העובדה הזו
כשבעקרון הוא עובד משרה מלאה ושתינו חצי משרה, אבל אי אפשר שלא לשמור על כל שעות הפתיחה הרגילות...
ולי יש חוצמזה לתמרן בין עוד 3 עבודות וכמובן הסבב שמתחיל ממש מחר בבוקר.
וכמובן ההיבט הרגשי של הלוויה עצמה
ושל הטיפולים
ושל הנודניקית שאמורה לסייע לנו מעט בעבודה (למשל מחר כשאני אהיה במעקב זקיקים היא תעשה את מה שחייבים לעשות על הבוקר והבוסית ממש לא יכולה לעשות - היא כבר פנסיונרית בעקרון וזה דברים פיזיים) וכבר התקשרה להתבכיין לי שהילד שלה לא כ"כ מרגיש טוב וכמה בעצם נצטרך אותה למחר...
(לא לרחם עליה, זו מישהי שבכל פעם בוכה שהיא חולה, או הילדה, או הילד, וכשגרים לידה בעצם רואים שכולם בריאים ושלמים ומה לא, וכן - אני השכנה שלה אז אני די יודעת).
והתחושה הזו של הילדה החדשה בבלוק, כי במקום הטיפולים הקודם כולם הכירו ואהבו אותי, דאגו לי, אני והאחיות ידענו בדיוק מי יודעת לקחת לי דם ומי לא ואם אילנה (זו שיודעת לקחת לי דם) היתה שם ולא לקחה דמים - לי היא כן לקחה, וידעתי לאיזו דלת בדיוק ללכת ומה עושים מתי והכל הכל הכל, ועכשיו אני לא יודעת כלום ואין לי מושג כמה נסיונות יעברו עד שיוציאו ממני מבחנה מסכנה אחת, ואני לא מכירה אפ'אחד, וזר לי ומוזר לי.
זה פשוט הכל ביחד, עם כל דבר בנפרד אפשר להתמודד, עם הכל ביחד קצת יותר קשה לי.
ומיום שישי אני כבר חצי חולה, תשושה יותר מידי, חם לי ואז קר לי וכואב לי כאב כללי שכזה, אבל אין לי חום, כמו מיני שפעת, לא מספיק רציני כדי לא לעבוד, לא מספיק קטנטן כדי שלא ישפיע.
אי אפשר להתחיל סבב בריאים לשם שינוי????
והכאב ראש הזה היום
מנסה לנשום עמוק, עשינו מקלחת, לקחתי כדור, הואבסתי באוכל מזין וטעים, בכיתי את כל הדמעות
נשאר רק ללכת לישון ולקום מחר עם שיר חדש בלב. שמור בטל
נכתב על ידי מיב,
24/2/2008 21:30 , בקטגוריות
סבב 9 (ה5 בו הגענו לקו הסיום), מעבר ליחידת IVF, נערה עובדת, האיש שלצידי
--->
הוסף
תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר
לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף
למומלצים שלי
תגובה אחרונה של
מיב ב-
25/2/2008 14:46
הדף הבא דפים: 1 2 3
החודש הקודם (1/2008) החודש הבא (3/2008)
29,001
|
כינוי: מיב
גיל: 49
ICQ:
דברי במספרים, גברת
טיפולי הפוריות לילדה הראשונה לקחו:3 שנים ו9 חודשים 3 הזרעות, 5 שאיבות, 2 אשפוזים סה"כ נשאבו 30 ביציות ונוצרו 24 עוברים סה"כ הוחזרו לרחם 9 עוברים, ונוצרו 3 הריונות, 2 מתוכם כימיים והתוצאה היא ילדונת אחת מקסימונת טיפולי הפוריות לילדים הבאים:2 שאיבות סה"כ נשאבו 28 ביציות, ונוצרו 15 עוברים, סה"כ הוחזרו לרחם 4 עוברים ונוצרו 2 הריונות מתוכם 1 כימי
מגיעה ליחידת הIVF
מקווה שרק עם תמונה!
היא בת
|
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2008 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)
עיצוב: איה, עיצוב
מחודש: מיב.
|
|
|