בקושי עבדתי היום.
הכל התחיל אתמול אחרי ההזרקה כשהחצי פנה אליי לתומו ובישר שאין עוד מחטים לפיורגון.
פיורגון, למי שלמזלה לא נתקלה, הוא עט פלסטיק מוכן שלתוכו מכניסים את אמפולת החומר המוזרק ובכל יום צריך להחדיר לנ"ל מחט חדשה, להזריק את הכמות הרצויה ולהוציא את המחט.
זה בטח לא ממש ברור אז הנה, ככה הוא מורכב:

ככה הוא מגיע:

יש פה את האמפולה (ימין למעלה, שתי דוגמאות) שמכניסים בפנים, את העט המורכב עם המחט ואת מכסה העט.
כאן רואים ממש טוב את המחט, כל החלק השקוף זה חלק מתחלף:

ואם כבר אז הנה המארז המלא, ממש מהודר:

בכולופן העט נקנה בנפרד (עולה משהו כמו שקל, זה המארז פה בתמונה האחרונה) ובכל פעם קונים את האמפולה שמגיעה עם מספר מחטים.
אבל... רוב הנשים מזריקות מינון מסויים ומעלה ובאמת מספר המחטים המקורי מספיק להן, רק שיש ייחודיות כמוני שמזריקות כמות קטנטנה והמחטים נגמרים להן הרבה לפני האמפולה...
אז איך משיגים מחטים מהבוקר להערב?
הו, שזה לא קל
קודם מתקשרים לכל חברה שגרה כאן ועברה / עוברת טיפולים ומגלים שאיכשהו את היחידה פה שמשתמשת דווקא בתרופה הזו (יש לפיורגון חבר מקביל - גונאל אף, ויש מוצרים אחרים שצריך לערבב בין האבקה לממס כמו מונגון, מונופור ועוד).
אח"כ מנסים במרפאה ואין.
אח"כ מנסים בגמ"חים אולי יהיה אפשר לשלב את זה עם הנסיעה בערב לשבעה, ואין.
ובסוף מבינים שאין ברירה, צריך לצאת מהעבודה, עם האוטו (אוטו חברה) של הבוס ולסוע לקנות, רק שמסתבר שגם אין לקנות כאלה בשומקום.
אז הולכים למרכז בריאות האישה ומקבלים מהם, ממש כמו בימי ההזרעות.
עד פה עוד איכשהו ניחא, בדיעבד גם הסתבר שהאחות היתה יכולה לסדר הכל, אם היא רק היתה מפעילה את הראש, כי אמרתי לה שבמקרה הכי גרוע יש במרכז בריאות האישה, והיא ידעה שהאחות השניה עובדת שם בבוקר ומגיעה לעבוד אצלנו אחה"צ!!! כך שיכלו להביא לי מחטים לפה בלי בעיה, אם רק הייתי מודעת לכך שהאחות השניה תגיע לפה היום (ברגיל היא לא מגיעה לפה בימי רביעי אז לא יכולתי לשער)!
מכיוון שהיה תור נוראי בבריאות האישה יצא שפספסתי שעתיים בעבודה בשביל זה...