הערב יהיה קשה

אני אמורה להזריק לעצמי כי הבעל לא יהיה

בסבב הנוכחי, בימים שהוא פה (שזה רוב הימים) הוא עושה הכל - מנקה את השולחן, מכין את החומרים, מחבר את כל הדרוש חיבור, מחטא את כל הדרוש חיטוי, מזריק.

אני רק אומרת לו איפה להזריק וצובטת את הבטן ובסוף מחזיקה את הסופגית אלכוהול.

אז היום אני אצטרך לעשות הכל הכל הכל לבד, הרוב לא ממש מטריד אותי, רק הזריקה כן - זה הרבה יותר כואב לעשות לעצמי, לא יודעת למה, אולי בעיקר כי אני יותר הססנית ואיטית בהחדרה, קשה לי להכאיב.

עד כה הזרקנו כבר פעמיים, 50 בכל פעם, וביום ראשון תהיה הביקורת.

כלומר 5 זריקות של 50, שזה 250 סה"כ, ואז ביקורת ונקווה לטוב.

המחזור הגיע

ביום שלישי מתחילים להזריק.

פתאום ממש מוזר לי שחבורה של אנשים שרובם זרים לי לחלוטין מקבלת דיווח שאני מדממת

אלוהים ישמור

לאיפה הדרדרתי...

אני כל הזמן עייפה

חייבת לברר אם זה קשור לפרוגסטרון הסינטטי שאני לוקחת.

חוצמזה אין שום חדש, לפי הערכה שלי המחזור יגיע כנראה בעוד שבוע אז בעוד שבוע וחצי יתחילו הזריקות.

דרכתי שלשום על דבורה וזה כואב.

והרבה נשים שאני מכירה במרחב הוירטואלי הצליחו בטיפול האחרון שלהם, מקווה שנשאר קצת מזל גם עבורי

למקומות, היכון, הכן, רוץ

הבוקר בדיקת דם (תוצאה מחר) ואחה"צ הייתי אצל הרופא, חזרתי עם מרשמים והתוויה כללית (אותו הפרוטוקול) וגם הפניה להשבחת הזרע, לסוף הדרך.

אז אפילו שאין כוחות מתחילים, כי פשוט הגיע הזמן להתחיל, הכוחות יימצאו במהלך הדרך, איכשהו, הפסיכולוגית הבטיחה שהם עוד יבואו ואני בחרתי להאמין.

בהנחה שהתוצאה שלילית נתחיל כמובן עם דופסטון כדי להביא את המחזור ומשם נתגלגל הלאה.

מחפשת בנרות אחרי כוחות
פיזיים ונפשיים לחזרה למהלך הטיפולים.שמור   בטל