רפונזל, רפונזל, שלשלי שיערך

בר קבועים הוסף לקבועים שלי שלח המלצה לחבר הפורום משלוח תמונות לסלולר קישור ישיר לכאן דף כניסה

בשלב א' - הבלוג עסק בקשיי להרות ובטיפולי הפוריות שעברתי. בשלב ב' חגגנו את ההריון שהגיע אחרי כמעט 4 שנים ואת הילדה המדהימה, תוצאת העבודה הקשה. עכשיו אנחנו בשלב ג', מתחילים מחדש, רוצים עוד ילדה (גם ילד יתקבל בברכה).

מכירים מישהו בטיפולים? שווה לקרוא מדריך לסובבים, חלק 1 מדריך לסובבים, חלק 2 I would die 4 that שווה לצפות

6/2006 אימוץ אתמול ביקשתי שישלחו לי טפסי אימוץ זו אופציה שהיא כרגע מאוד בעתיד הרחוק מבחינתנו, מצד שני התור כל כך ארוך שמדובר על חמש שנות המתנה, אם עוד חמש שנים לא יהיו לנו ילדים משלנו בטוח נרצה לאמץ, כך שעדיף כבר להירשם, למרות שאנחנו רק בתחילת הטיפולים ורוב הסיכויים שנצא מהתור בהמשך ההמתנה. זה לא היה קל, להרים את הטלפון, אני תמיד מתפדחת מטלפונים למוסדות, קל וחומר בנושא שכזה, ועוד הייתי צריכה לבקש מעטפה ללא זיהוי - לא בא לי שכל היישוב הקטן הזה יתחיל לרכל עלינו, אבל הם היו מאוד מבינים (ביררתי מראש בפורום אימוץ בYnet והסתבר שאפשרי לבקש דבר כזה) והבטיחו למצוא מעטפה ריקה. החופש היה נפלא, אגירת כוחות ואנרגיה ויכולת התמודדות עם כל מה שהגוף שלי יזרוק בהמשך (או כך לפחות אני מקווה). (כן, זה פוסט משוחזר, בעיות טכניות) שמור בטל נכתב על ידי מיב, 29/6/2006 23:43, בקטגוריות אימוץ --->4 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של גוליאנה ב- 30/6/2006 18:43 היום היה הניתוח הורידו לי שתי נקודות חן, אלו כבר נקודות שביעית ושמינית שמורידים לי ופעם שישית שעושים לי פרוצדורה כזו, ובכל הפעמים הקודמות הגעתי לבד (אפילו שהיה צריך לנהוג בחזרה), רק פעם אחת היתה ממש נוראית (כשעשו כריתת הרחבה לסרטן שהתגלה) ואז הקפצתי את הבעל - שעוד היה חבר שלי - מהבית שלו כדי שייקח אותי. בכל מקרה הפעם החלטתי שאני לא חייבת לשחק אותה גיבורה תמיד וקשה לנהוג אחרי וביקשתי מהבעל לבוא איתי ולנהוג. חיכינו קצת לרופא ואז הצעתי שהוא יילך בנתיים לקניות וסידורים בבנק כי ממילא זה ייקח עוד כחצי שעה, הוא הלך ואני התחלתי להילחץ, כשהמנותחת לפניי יצאה הוא אמר לי שהוא עוד בסביבה (המרפאה נמצאת בתוך קניון והוא היה בקניון) אבל אמרתי לו שייסע לבנק. נכנסתי לחדר הניתוח והתחלתי להילחץ, עד שהרופא נכנס כבר בכיתי כולי בלחץ מזריקות ההרדמה המקומית, באמת שניסיתי להירגע אבל לא הצלחתי, האחות והרופא הציעו שאחכה בחוץ וארגע והם ינתחו בנתיים את הבא בתור אז אמרתי שלא, אני רוצה לגמור עם זה, אבל בשניה שהרופא החזיק את המזרק התחלתי שוב לבכות אז בסוף התלבשתי ויצאתי החוצה. למזלי הבעל עוד היה בקניון והוא עלה מייד, וכולם היו כל כך נחמדים (למרות שממש התפדחתי לבכות שם), האחיות נזכרו שאני גם מטופלת בפוריות (זו אותה מרפאה רק אגף אחר ואלו אותן אחיות של בדיקות הדם על הבוקר) ודברו איתי, הרגיעו וחבקו אותי, המנותחת לפני נתנה לי טישו, המזכירה הביאה לי מים ואחת האחיות פתחה לי ולבעל חדר פנוי של רופא שנרגע. אחרי שהרופא הרדים את זה שהוקדם לו התור בגללי הוא בא לראות מה קורה והציע לתת הפניה למרפאות חוץ לאשפוז יום בבית החולים אבל החלטתי שאני חייבת לגמור עם זה וזהו אז בזמן שהוא ניתח הבעל הרגיע אותי והצחיק ומה לא, וכשהרופא התפנה נכנסנו, הפעם הבעל נכנס איתי - נכון שהוא לא יכל להחזיק לי את היד והוא לא היה יכול להיות במקום בו אראה אותו אבל הוא ליטף לי את הרגל חלק מהזמן וגם דיבר איתי כל הזמן. לא היה קל אבל עברנו את זה ובקושי בכיתי, כל הזמן התנצלתי והודיתי לרופא ולאחות אבל הם אמרו לי שזה בסדר וזה קורה ושכל הכבוד שאזרתי בסוף את האומץ. עכשיו אני בבית, על משככי כאבים ובא לי לבכות מלשחזר את הכל, אבל העיקר שזה מאחוריי! והרופא הבטיח לתת לי הפעם מנוחה יותר ארוכה עד לפעם הבאה (בשנה האחרונה עברתי שלוש פרוצדורות כאלה). אני לא יודעת מה בדיוק קרה, כנראה שראיתי יותר מידי מחטים בחודש האחרון ואולי פשוט תשו כוחותיי הנפשיים, למרות שיצאנו לחופש בדיוק בשביל לאפשר לי להתמודד עם הניתוח ולא להישבר (מצד שני בלי החופש אולי הייתי נשברת עוד בתחילת היום או שלא הייתי מסוגלת לאזור כוחות בסוף), לא משנה העיקר שזה נגמר. שמור בטל נכתב על ידי מיב, 29/6/2006 23:37, בקטגוריות נקודות חן, שאר עניינים בריאותיים, דכאון, הרגשות מציפים, האחיות במרכז לבריאות האישה בו אני מטופלת, האיש שלצידי, בית חולים --->0 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי לקחת פסק זמן ולא לחשוב מחר אנחנו נוסעים למלון לסוף השבוע לאגור אנרגיות להתחדש להצליח לחזור ולתפקד. אני דווקא יחסית ממש בסדר האכזבה ההדרגתית הזו הקלה להתמודד עם השלילי כמעט ולא בכיתי זו רק המחשבה על ההתמודדות בשבוע הבא עם הניתוחון (הורדת שתי נקודות חן) ששוברת אותי. בעוד חודש נעשה סבב נוסף אם גם בו לא נצליח נעשה צילום רחם (היינו עושים כבר החודש אבל היום ה12 למחזור בו עושים את הצילום הוא היום שנקבע לניתוח והרופא אמר שלא נורא רק אחרי שני סבבים של זריקות חובה לעשות ומבחינתו הסבב הראשון שלי לא נחשב) זה קצת מפחיד, הצילום אבל נתמודד עם זה, אם נצטרך, כשנצטרך. סביר להניח שאני לא אכתוב פה הרבה בשלושת השבועות הקרובים כי עד שלא אחזור לרופא לא יהיה מה לעדכן אלא אם יהיו לי משברים נפשיים או משהו אבל אני עוד אשוב (מבטיחה) למי שאין חשק לבדוק פה פעם בשבוע אפשר לעשות מנוי או להוסיף למועדפים ולצפות בדף הכניסה בפוסטים החדשים לפי המועדפים נשתמע ושוב תודה לכולכם על כל התמיכה שמור בטל נכתב על ידי מיב, 21/6/2006 17:54, בקטגוריות שלילי, צילום רחם, נקודות חן, הפסקה מהטיפולים, האיש שלצידי --->9 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של הכבשה ב- 28/6/2006 14:58 שלילי כמה כאב, אכזבה ותסכול מקופלים במילה אחתשמור בטל נכתב על ידי מיב, 19/6/2006 12:47, בקטגוריות שלילי, סבב 3 (ה1 בו הגענו לקו הסיום) --->30 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 28/6/2006 13:30 אז היום היתה הבדיקה שעשיתי בצום כי צרפו לי כבר עוד כל מיני בדיקות דם תקופתיות שהייתי צריכה לעשות בקרוב (עדיף 4 מבחנות בדקירה אחת מ4 דקירות שונות, זה המוטו שלי). כנראה בגלל הצום (קצת מעל 12 שעות) אבל אולי גם מסיבות אחרות הרגשתי ממש רע הבוקר, בחילות, בטן מתהפכת, תחושה של כמעט התעלפות (עוד לפני הבדיקה) ומה לא, אבל אחרי שנחתי קצת במרפאה וחזרתי הביתה באיטיות ואכלתי אני מרגישה הרבה הרבה יותר טוב, רק מאוד רעבה, ועם תחושה של מחזור שמתחיל (מצד שני גם במהלך כל תקופת ההזרקה היתה לי תחושה דומה לזו של היום אז כנראה שהיא לא אופיינית רק למחזור). רק מחר יהיו התוצאות ואולי רק אחה"צ, תכננתי לי יום חופש וכיף אבל אני מרגישה בלאחס מכדי לעשות משהו, אז אני רק מסתובבת באינטרנט, קוראת ספרים וצופה בטלוויזיה - יום רגוע בבית, גם זה משהו שנחמד לעשות לפעמים. שמור בטל נכתב על ידי מיב, 18/6/2006 11:59, בקטגוריות בדיקת דם להריון, סבב 3 (ה1 בו הגענו לקו הסיום), האחיות במרפאת היישוב בו אני גרה, שאר עניינים בריאותיים, תופעות לוואי, תקווה להצלחה --->8 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 21/6/2006 18:02 הדף הבא דפים: 1 2 החודש הקודם (5/2006) החודש הבא (7/2006) 29,005	כינוי: מיב גיל: 50 ICQ: דברי במספרים, גברת טיפולי הפוריות לילדה הראשונה לקחו: 3 שנים ו9 חודשים 3 הזרעות, 5 שאיבות, 2 אשפוזים סה"כ נשאבו 30 ביציות ונוצרו 24 עוברים סה"כ הוחזרו לרחם 9 עוברים, ונוצרו 3 הריונות, 2 מתוכם כימיים והתוצאה היא ילדונת אחת מקסימונת טיפולי הפוריות לילדים הבאים: 2 שאיבות סה"כ נשאבו 28 ביציות, ונוצרו 15 עוברים, סה"כ הוחזרו לרחם 4 עוברים ונוצרו 2 הריונות מתוכם 1 כימי מגיעה ליחידת הIVF מקווה שרק עם תמונה! היא בת הפעם זה היה קצר, כחצי שנה ברוכים הבאים, מה תשתו? פעם הייתי אשת יחסי הציבור של נושאי המגבעת Piccolo אפרסק כתום יפה נונה כהן A girl with a smile לילית מדבר גברת אצטון
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיב אלא אם צויין אחרת האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיב ועליו/ה בלבד כל הזכויות שמורות 2008 © עמותת ישראבלוג (ע"ר) עיצוב: איה, עיצוב מחודש: מיב.

מה זו התמונה הזו?

יוני 2006

ארכיון:

אני נמצאת גם בפורום פוריות בתפוז

הוסף מסר

חיפוש טקסט בקטעים: הבלוג חבר בטבעות:
« אינטימיות לָעולם » ±
« הכמיהה להיות הורים » ±

הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)