שלג ושקט עכשיו

חורף.

וזה מה שאני עושה ביום השלג הראשון בכל שנה:

זוחלת מהמיטה מוקדם בבוקר, עדיין עם הגופיה והתחתונים שהוא אוהב ווזורקת על עצמי איזה חולצה כי קריר.

רואה בחלון את שביל הכניסה לבית, את המכונית, את גדרות האבן, את העצים, ואת הגגות.. גבורים מתחת לשלושים סנטימטרים של שלג.

מחייכת.

השמים כמו יריעה של כחול מושלם, השלג לבן כ"כ שהעיניים צורבות.

אוהבת את החורף.

אוהבת אותו בגלל דוגמאות השלג הרכות שנוצרות על החלון בלילה, אוהבת להרגיש את השלג מתפצפץ מתחת למגפי הגומי האדומים שלי, אוהבת את החמימות שהפיק התנור הקטן שלי.

אבל בעיקר אהבתי אותו כי כשהייתי קמה ומסתכלת בחלון, הוא היה מתעורר וקם אחרי,

מחבק אותי כדי שלא יהיה לי קר, מנשק אותי בעדינות בצוואר.. נושך קצת את תנוך האוזן.. ואז סוחף אותי בנשיקה מלאת אהבה.. בחזרה למיטה.. לחום הגוף שלו, ליד החמה והמלטפת,

לשינה שלווה, חסרת דאגות, עם חיוך על הפנים.

 

אוהבת אותו,

אירה

שמור   בטל

נכתב על ידי Irachka, 30/8/2007 20:21
0 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא

6,947