פתאט וכאפ הולכות לים, לאה טובעת, מי נשאר?

 

 

הפוסט הזה הולך להיות משעמם, אז למי שלא באמת יש כוח לקרוא אותו.. שלא יקרא.

מדי בוקר, אני וכאפ כאפ קמות בבוקר, מתארגנות, ומגיעות לאוטובוס לכיוון הרכבת בערך בסביבות 7 בבוקר (חלקנו מגיעות עם משחת שיניים על החולצה.. אעלק משחת שיניים).

מגיעות לתחנה, אומרות יפה לנהג שיהיה יום טוב, והולכות עד סוף הרציף בשביל לעלות לקרון הקבוע שלנו.

כשהרכבת מגיעה, אנחנו ששות ועולות לרכבת,כמובן לקומה העליונה, ומתיישבות ליד אילנושקה, בהנחה שהיא באמת שם.

וכך מתחילה הנסיעה היומית הרגילה, עכשיו.. כשאני אומרת רגילה.. אני מתכוונת לשלל יציאות של כל אחת שמצחיקות אותנו בטירוף, גם אם לכל שאר נוסעי הרכבת זה רק מטרד והם מתים שנמות כבר.

להלן מספר מקרים שיזכרו לנצח:

 

*הרכבת עוצרת בתחנת חדרה*

"יו! הנה טירון!"

*אני מפנה מבט אחורה ורואה חייל בלי תג, בלי סיכה על הכומתה ובלי סיכות בכלל*

"איך את יודעת שהוא טירון?"

"השרוולים שלו מורדים למטה!!"

*אני מרימה גבה*

 

*הרכבת עוצרת בתחנת נתניה*

*מתיישבת ליד כאפ, ומולי ומול אילנה אישה מאוד מוזרה*

"כאפ, מה השעה?"

"7:42"

"אצלי 7:38!"

"ואצלי בכלל 7:40, אז מה יהיה?"

*אישה מוזרה פוצה פיה*

"אתן יודעות! זה מוזר איך שהשעות בכל מקום הן לא אותו דבר!!"

*אנחנו נרתעות קצת, מה היא מדברת בכלל? זקנה עלובה!!*

"פעם אחת נסענו אני והמשפחה שלי לירדן.. ואיך שעברנו את ירדן.... בום!!!!!!!!!"

*כולנו אחוזות חרדה, מה בום?? נפלה עליכם פצצת מרגמה? מחבל?? אולי סתם נתקעתם בסלע??*

"בום!!!! התחלפה השעה בשלוש דקות!!!"

*מרימות גבה*

 

אבל חוץ מזה, תמיד תשמעו את כאפ מכרסמת יוגורט (כן, אני יודעת שאין לזה קולות כירסום..), את אילנה ממררת בבכי על זה שחבר שלה סוגר המון.. ואותי תוהה למה קמתי בבוקר בכלל..

 

היה סופ"ש נחמד.. כמה שהוא יכול להיות נחמד..

שיהיה לילה קסום ושבוע טוב! (כל העתודאים ששובתים, ייקח השטן את נשמותיכם!!!!)

 

אירצ'יק

שמור   בטל

נכתב על ידי Irachka, 20/10/2007 19:21
9 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של Snorka ב-21/10/2007 18:35

6,947